"שירת ברנדט הוא רומן, אך לא בדייה. הקורא הספקן ישאל – מה כאן אמת? מה כאן המצאה? אני משיב: כל האירועים הראויים להיזכר, שהם תוכנו של ספר זה, התרחשו במציאות." כך מתאר המחבר רומן זה, שהרעיון לכתיבתו עלה בדעתו במהלך 1940 בעת מנוסתו מאימי הכיבוש הנאצי בצרפת – מנוסה שהובילה אותו לעיר לורד. זהו סיפורה של ברנדט הקדושה והדרך שעשתה מדמותה של נערה פשוטה למדי, רועת עיזים ומקוששת זרדים, למעלה קדושה בכנסיה הקאתולית.
הכול החל בהזייה, בפגישה עם הגברת שתיאורה הולם את תיאורי האם הקדושה. ברנדט רואה אותה ליד מערה מזוהמת ושבה להתראות עימה. על פי מצוותה של הגברת היא חופרת ומגלה מעיין, הוא מעיין המרפא המפורסם של העיר לורד, אך כאן מתחילה מסכת ייסוריה של ברנדט עקב היחס של החברה הדתית והחברה החילונית. אפילו הנזירה הממונה עליה מסרבת לתת בה אמון וחושדת שהזיותיה אינן אלא העמדת פנים. המאבק בין ההוזה התמימה ובין הממסד הקתולי מתואר ביד אמן, והרוח העומדת בכל ההשפלות – מגיחה המנצחת.

על פרנץ ורפל (1945-1890), שרילקה ראה בו "נציג הדור החדש", כתב שטפן צווייג: "אדם צעיר זה התגלה בבת אחת ועולה על כולנו," ותומס מאן קבע שאינו אלא "הסופר הגרמני המוכשר ביותר בדור זה." בהוצאת זמורה-ביתן ראה אור ספרו המשפחה מנאפולי.

פרנץ ורפל

פרנץ וֶרְפֶל (Franz Werfel;‏ 10 בספטמבר 1890, פראג – 26 באוגוסט 1945, בוורלי הילס) היה סופר ומשורר יהודי אוסטרי, מנציגיו הבולטים של זרם האקספרסיוניזם בספרות הגרמנית. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים היו ספריו לרבי מכר. רוב פרסומו בא לו מיצירותיו הסיפוריות ובראשן ארבעים הימים של מוסה ... המשך לקרוא

שם הספר
כתב יד נשי כחלחל
ארבעים הימים של מוסה דאג - כרך א'+ב' - ספריה לעם # 256
כינוס הבוגרים
המשפחה מנפולי