בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שישי, 19 באפריל, 2013
ע"י בוקי
ע"י בוקי
what the what? מה זה היה?
ספר ראשון של סטיפן קינג שיצא לי לקרוא בגלל שם של הסופר היו לי ציפיות גבוהות ובמקום זה אכזבה גדולה.
הנה תראו בעצמכם: עלילת הספר (אם אפשר לקרוא לזה עלילה) היא כזו - כל שנה בתאריך מסוים קבוצה של 100 נערים בני בערך 16 יוצאת למה שנקרא "הליכה ארוכה". יש מספר חוקים - אסור ללכת לאט מדי, אסור לעזור או להפריע אחד לשני, אם עושים עברה מקבלים התרעה ואחרי 3 התרעות פשוט הורגים את הנער. מי שמנצח מקבל כל מה שיבקש.
אז זהו - כל הספר הם הולכים והוכלים והולכים, נחלשים, נהרגים...בין לבין יש דיאלוגים די מטופשים בין משתתפי ההליכה. כל העסק הזה נראה ונשמע לא סביר ומשעמם. קיוויתי שבמהלך הספר אקבל הסבר על מה מניע 100 נערים שכמעט בוודאות יהרגו לצאת להליכה הזו יהיה הפרס בסוף גדול ככל שיהיה.
כל הראיון דומה בעיניי ל,משחקי הרעב, אבל שם היה רקע ברור למה שמתרחש ורוב הילדים לא השתתפו במשחקים מרצונם החופשי.
תגידו לי, כל הספרים שלו כך? או שכדאי לתת לו עוד סיכוי?
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שרון
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
יצא לי לשמוע את האודיו בוק
ואני לא מסכימה איתך:
הנערים דיברו בספר על למה כל אחד בחר ללכת להליכה הארוכה. אבל הספר הוא יותר מטאפורה לתקופת מלחמת ויאטנם. הרצון להיות גיבור ולזכות בתהילה, לקבל כל מה שתבקש או מתוך משאלת מוות. אלה היו המניעים. אם כבר, משחקי הרעב כנראה מושפע מזה. אני הייתי המומה שסטיבן קינג כתב את זה בגיל 19, וזה היה הרומן הראשון באורך מלא שהוא כתב(שיצא פשוט על שם ריצ'רד באכמן). אתה רואה בו כל כך הרבה עומק, כל כך הרבה כעס עולם פנימי מאוד מורכב של הדמות הראשית. ככה לפחות אני חושבת. |
|
|
בוקי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
נתי
גם אם היו משאירים אותי על אי בודד רק עם הספר הזה עדיין לא הייתי חוזרת לקרוא בו.....
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
גם אני לא קראתי שום דבר משלו.
לא נראה לי שזה הספר המתאים להתחיל ממנו.
|
|
|
בוקי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
הי cujo
כן, בדקתי וראיתי שהספר נכתב הרבה לפני משחקי הרעב. אני האמת הרגשתי שאין מספיק בשר למחשבה.
אם כי שמחה שהצלחת להנות מהספר. |
|
|
cujo
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
טכנית זה לא ספר של סטיבן קינג
אלא של ריצארד בקמן שהוא שם העט שלו ( או לא טכנית ) כל הספרים של בקמן הם יותר אפלים וקשים לעיכול. סטיבן קינג עצמו זה כבר סיפור אחר. ממליץ כמו יעל על עונות מתחלפות - זו דרך טובה להכיר את קינג , אני הכי אוהב את הסיפור האחרון שם. הניצוץ , בית כברות לחיות ויורקת אש גם ממולצים. "זה" הוא טיפה יותר מחייב אבל לפעמים צריך לקפוץ למים. אני מוצא עצמי חושב הרבה על הספר הזה וזה נכון שהוא מזכיר מאוד את משחקי הרעב אלא שהוא הקדים אותו ואת עידן הריאליטי בכמעט שלושים שנה.
|
|
|
בוקי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
יעל תודה, רשמתי לי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אני אהבתי את דולורס קלייבורן
שהוא, אומרים לי, ספר לא אופייני של קינג ואת "עונות מתחלפות" הכולל 4 סיפורים ששניים מהם הפכו לסרטים נהדרים ("אני והחברה" ו"חומות של תקווה")
|
|
|
בוקי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה בן אסתר
אם כך אז אני אחכה עם ספרים אחרים שלו.
|
|
|
בן אסתר
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
קראתי כמה
לא ממש התלהבתי.
דווקא סרט וסידרה על שניים מאלה שקראתי היו מוצלחים יותר. |
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
