ביקורת ספרותית על הדרך לגן עדן מאת פאולינה סיימונס
ספר לא משהו

---

אכזבה שלום.
כאילו - על הספר מתנוסס בגאון שם הסופרת - פאולינה סיימונס. אחת האדירות, לדעתי.
ומה מגלים? ספר ברמה של סופר מתחיל ודי גרוע.
התיאורים השמימו אותי מדי פעם, לא באמת היה איכפת לי כמה קילומטרים זה מפה לחווה הקרובה, ורציתי לרצוח את שלושת הבנות האלה ביחד.
בעצם אולי לא הייתי רוצחת את ג'ינה, כי היא היחידה שנורמאלית. אבל מה לעזאזל עבר על שלבי?! מילא לקחת טרמפיסטית, אבל למען השם - תורידי אותה ברגע שאת מגלה איזה קרציה היא! ולא, במקום לגלות את זה- היא החליטה להתאהב בה. ו-וואו, זה פשוט היה קטע מוזר ולא צפוי. וקנדי... איכזבה אותי. פשוטו כמשמעו. עד שמתחילים להתחבר אליה קצת - היא נוטשת את שלבי ומחליטה למות ככה באמצע החיים. (טוב, היא לא באמת החליטה אבל.. הבנתם.)
אבל לא "לא צפוי" בקטע הטוב, אלא פשוט.. מה היה הקטע של זה?
ומה קרה למניע המקורי של שלושתן לנסיעה? פשוט התמוגג לו. נראה כאילו פאולינה לא ידעה מה לעשות עם התסבוכת שהיא יצרה עם אדי, אז היא הפכה את ג'ינה למכורה לקזינו. יופי-דו.
ואז, בסוף, כדי שהקורא לא יצא בהרגשה לגמרי חמוצה, היא המציאה את נוח שנחת משום מקום והקים בית חם ואוהב עם שלבי.

באמת, אבל באמת שלא הבנתי מה מטרת הספר הנ"ל.

» ביקורות נוספות של ג'סיקה סטריינג'
» ביקורות נוספות על הדרך לגן עדן