ביקורת ספרותית על חזקים וחלשים מאת אלתר קציזנה
ספר מעולה

---

אם אתם מתכוונים להתעסק בכתיבה, וודאי אם אתם מתיימרים להיות אי-פעם סופרים, כנראה שלא כדאי לכם לקרוא את 'חזקים וחלשים' של קציזנה. הסיבה פשוטה: הוא פשוט מרפה ידיים בפסגות הבלתי אפשריות שהוא מציב. הגאון הווירטואוז הזה, לא עושה הנחות למתחילים ואפילו לא למתקדמים. הוא פשוט מדבר נכון. סופר. תובע גאונות ומציב רף חדש שכמעט לא ניתן לכיבוש.
אך אם אתם קוראים מבינים, או סתם אנשים שמתעסקים עם רגש, אנושיות, היסטוריה, פסיכולוגיה, וכמובן אהבה, מין ומוות, אסור לכם להחמיץ את האוצר הבלום הזה. שיש בו מכל הטוב והחד. בכמות ובאיכות.

אם עד היום הכרתם את פולין היהודית מבעד לחיוכו של שלום-עליכם, או באמצעות דמויות-עיירה מגוחכות וצבעוניות של יענט'ס-רכלניות, חזנים גרועים ומלמדים מכים, זו ההזדמנות להכיר משהו אמביוולנטי הרבה יותר ומוכר הרבה פחות: חייהם ופועלם של יהודי ווארשה העירוניים והחילוניים. לא עוד פוקרים 'שנו-ופירשו'ניקים', כי אם פועלים ובורגנים, שמתקוטטים - כמה רלוונטי - על אידיאות ומפלגות, על דרכים ועמדות. תמצאו כאן אפוס רחב של תקופה סוערת, מזווית שכמעט לא נבחנה, וודאי שלא בכזו חדות וגאונות.

שש מאות העמודים של 'חזקים חלשים', סחטו ממני הרבה יותר מאות של 'וואוּ'ים' מתפעלים. אז אם גם לכם נמאס משבלונות שצובעות את הרקיע התכול בענני צמר, וממתיימרים שמערסלים עלעלי שלכת יבשים ברוח סתווית נושבת. תופתעו מהבשורה של קציזנה בתחום. מכחולו מכוון אמנם לאותו רקיע ולאותה אדמה, אך התוצאה מפתיעה ומדייקת. אותם עצמים בצבעים אחרים לגמרי, חיים ותוססים הרבה יותר, מרתקים ומפעימים לאין שיעור. די בתיאור של דוכן ירקות בשוק הוורשאי, ללמד אתכם כיצד מתבונן סופר במובן מאליו. לראשונה, אתם עלולים להכיר את האננס-החכם שמביט על שאר מיני האדמה והעץ, ועל עוד שאר תיאורי דומם מרחיבי-תודעה.
את יכולת התיאור והגאונות המטפורית, מביא קציזנה לשיאים כשהוא נדרש לתיאורי מזגים אנושיים, לשרטוט-עומק של דמויות רבות-אנפין-ופעלים, ושל הרגשים דקים שבדקים. כובע הסופר מוחלף בכובע הפסיכואנליטיקאי מגלה-שורש ועוקר-גודש. ואם לדייק: אין כאן החלפת כובעים. כי הסופר הוא-הוא המעמיק, הפסיכולוג והמתבונן.
קשה להאמין, שכבר לפני מאה שנים, דווקא בפולין, נמצא הכותב המודרניסטי שהטיב לטוות עלילות כל כך מפותלות וקיומיות. הקורא בספר, חש כמביט במציאות ריאליסטית טהורה, גם בשעה שהוא מתעסק בהתרחשויות בלתי אפשריות. ועוד יותר קשה להאמין ששכיית חמדה שכזו, היתה מונחת כל כך הרבה שנים חתומה בשפתה, ולא נמצא לה גואל ומתרגם.
רוחב היריעה, מלמד את בני המאה שלנו, ואולי גם את הבאים אחריהם, על עושרה וחינניותה של שפת האידיש הקדומה והאנדר-סטייטמנית. על חוכמת אבותינו למודי הנסיון, על עומקם של פתגמי סבתותינו המבריקים והעמוקים, על ההומור השחור והבריא שתמך את כפיפות הקומה מעול גלויות. ועל כל הטוב שבאוצרנו הטוב. אם לסכם בלשון סופרלטיבית שהיו מוכרי-הספרים (המו"סין) במזרח אירופה משתמשים בה לשבח חיבור בעיני לקוחותיהם: "לא היה כבושם הזה! הביאו ברכה אל ביתכם!"...

» ביקורות נוספות של מתלמד
» ביקורות נוספות על חזקים וחלשים