הקיצר אני ואמא שלי נסענו לטיול מאורגן ביפן. בנסיעות הארוכות בין עיר לעיר המדריך מקשקש שעות על סייגון כזה ועל סייגון אחר ועל סמוראי ההוא ועל הנינג'ה הזה. ואני מסנה להתרכז בסיפור, באמת שמנסה, אבל איך אפשר כשדרך החלון אני רואה שני מטר ממני פורחת סקורה ובצד השני של הכביש מציצה עלי פסגתה של פודזיאמה החתיכה, ומקדימה בדיוק עוברים ליד מפל ומאגר מים בצבע משגע. ואני עדיין בהלם מבית שימוש עם 15 כפתורי הפעלה שנראה יותר כמו תא הטייס והאלסה המחוממת שהיה בתחנת דלק בה עצרנו לפני 5 דק'. בקיצור לא מצליחה להתרכז בסיפור וזהו.
החלטתי לקחת את העניינים לידיים וללמוד את הנושא לבד. החלטתי להתחיל את ההכרות שלי עם היסטוריה של יפן דרך ספר על סייגון בשם חידיוסי. משום מה השם שלו עלה הרבה פעמים מפיו של המדריך. התחלתי לקרוא את הספר שמספר את תולדות חייו של איש יוצא דופן הזה שנולד במשפחה ענייה ובזכות נחישות ושכל הצליח להגיע למעמד של סייגון (שליט של יפן). הסופר כמו כל יפני טוב עשה עבודה קפדנית ולא פיספס אפילו אפצ'י אחד שיצא מחידאיוסי או במילים אחרות הטיש אותי. אחרי בערך 1000 עמודים שכשעוד 1000 ומשהו לפני החלטתי שאני מפסיקה. נכנסתי לויקיפדיה, השלמתי את המידע משם.
זה לא קורא לי הרבה, אבל אני לא ממליצה על הספר הזה. חבל על הזמן.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
