יובל בן עמי מתגלה במלוא יכולת הכתיבה הוירטואזית שלו, דימויים מרתקים, שפה מופלאה, ומעל לכל סיפור נוגע ללב.
תיאור כרוניקת חיים של משוררים וסופרים בתחילת דרכם, אנשים שחיים על אוכל שהם סוחבים מארוחות שישי אצל ההורים כדי להתעסק באומנות ובדברים החשובים להם באמת. יושביי הנסיך הקטן הכתובים בשמותיהם האמיתיים וההתחקות אחר צאלה כץ- המשוררת המסתורית שמעולה לא מתה אבל גם לא נולדה.
אני מאד התרגשתי בחלקים רבים של הספר, בין אם התיאורים המדויקים של אותם הרחובות בהם אני עובר כל יום ובאותם המקומות בהם אני מבלה. סיפור החיפוש העצמי שמתחיל בקפה ה-'נסיך הקטן' ועובר בדרך במנזר בבולגריה.













