המצב היום בשוק הספרים בישראל הוא כזה , שכל קצין שמילא תפקיד בצבא או בכל אחת מזרועות הביטחון , חושב שהוא יעשה קופה על חשבון הקוראים הישראלים.
וסיפורו של ספר זה לא שונה בהרבה מסיפורם של ספרים אחרים שנכתבו בשנים האחרונות.
הבעיה היא תמיד לבחור מתוך השטפון הזה את הספר או הספרים שמקומם מתאים להמצא על מדף הספרים של הקורא הישראלי.
כבר כתבתי בעבר על כל מיני ספרים שכבר היה עדיף שהכותבים ימצאו לעצמם תעשוקה אחרת ולא יציפו אותנו בכל מיני כתבים שלא ראויים להמצא על מדף הספרים.
טוב, הקדמה זאת לא נועדה להאמר על הספר הזה ולו רק בגלל שהוא מעלה בעיה כואבת בהתנהגות ובהתנהלות של ההנהגה הישראלית כלפי בעלי בריתה של ישראל .
בספר זה תוקף המחבר בצדק רב את ההנהגה וההתנהלות הישראלית בנוגע לפינוי לבנון בשנת 2000, והפקרת בעלי בריתה של ישראל , הם הלבנונים שחיו בדרום לבנון
ונימנו על כוחות צד״ל, כוח וולונטרי של לבנונים, רובם נוצרים, אך גם היו ביניהם דרוזים ושיעים, שמתוך התנהגות אזרחית ונאמנות למדינת לבנון , התגייסו לשמור על
גבולם עם ישראל תוך שיתוף פעולה עם ישראל בהרשאת הממשלה הלבנונית.
כאשר החליט ראש ממשלת ישראל ברק לברוח מלבנון, הפקיר צה״ל מאחוריו את מוצביו, ציודו, נישקו ואת ידידיו חיילי צד״ל ובני משפחותיהם.
חלק מהקוראים בטח יגידו לעצמם שנסיגת ישראל נעשתה בידיעת בנות בריתה של ישראל, וכמו כן ישראל לא היתה מחויבת להם במאומה היות והם פעלו מתוך אינטרס
עצמי.
המחבר יוצא נגד הקביעה הזאת, ועל כך בסיפרו.
על הספר:
הספר מחולק לשני חלקים ברורים. בחלק הראשון מתאר המחבר את תולדות היחסים בין ישראל
ללבנון ונוגע אפילו בתקופה של לפני תקומת מדינת ישראל.
בתוך כך הוא מתאר את מהלך הקריירה שעשה תחילה במודיעין וכמפקד גיזרת לבנון וכיוזם הברית הישראלית - עם נוצריה של לבנון,
ומגיע עד לנסיגה מלבנון והיחס המבייש שישראל נהגה בבני בריתה, ואז הוא היה אחראי על הקשר עם הפלנגות הנוצרים מטעם המוסד.
בחלקו השני של הספר מספר המחבר סיפורים פיקנטיים מתקופת שירותו הצבאי ובשרות המוסד.
ואכן , אבו דאוד, כפי שהוא ניקרא בפי חבריו הלבנונים , הוא מספר סיפורים בחסד.
הספר ראוי מאוד לקריאה ולו רק משום שאדם שהיה והכיר את המצב והמערכת יוצא וקורא לעשיית צדק לאנשים שתרמו כל כך הרבה מדמם
וממעמדם למען ביטחון ישראל.
ומעלה מתוך כך את השאלה הגורלית, למה על סוכן שמשרת את ישראל , לצפות , כתמורה על שרות נאמן?
טוביה
נ.ב
חג שמח וכשר לכל הקוראים.
















