ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 20 במרץ, 2013
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
בילדותי היתה לנו קבוצת ילדים איתם בילינו את שעות אחר הצהרים. התפקיד שלי שם היה להמציא עלילות והרפתקאות מסמרות שיער. אחר כך חילקנו תפקידים והעלינו את הסיפור באופן פעיל, עם אילתורים מתבקשים... הזיכרון הזה צץ עכשיו אחרי ששכב סתם במקום בו שוכבים כל הזכרונות שבעליהם לא עושים בהם שימוש. כי האנה טינטי - שזה ספרה הראשון והיא המייסדת והעורכת ראשית של כתב עת בשם One Story - עושה דבר דומה (כמובן בהרבה יותר כישרון). היא טווה עלילה של הרפתקאות מסמרות שיער הנטועות כאילו בניו אינגלנד של אמצע המאה ה - 19 אבל לא מצליחה לעבור את סף ה"לא מתקבל על הדעת".
רֶן הוא ילד בן 11 שחי בבית יתומים מאז שנולד. אין לו מושג מי היו הוריו או למה השאירו אותו בפתחו של המנזר. אין סכוי שמישהו יאמץ אותו - הוא עבר את הגיל החמוד ועוד לא הגיע לגיל בו הוא יכול להיות לעזר בעבודות חקלאיות. יום אחד מגיע צעיר וטוען שזיהה אותו כאחיו התינוק שנעלם ולוקח אותו להרפתקאות נפלאות המערבות פשעים קלים וכבדים, ועברות על חוקים שונים. הסיפור כתוב היטב והוא מרתק וקריא. הוא בדיוני על גבול הפנטסיה ונראה כאילו טינטי ניסתה לכתוב אליגוריה והצליחה חלקית. חלק מתאוריה - היחס ליתומים באותה תקופה, האמונה העממית שהתאום שנולד שני הוא יציר הפיות ומביא מזל רע, המקום העלוב שהיה לילדים באותן שנים, היכולת של מבוגר - הורה או קרוב - להתעלל, להטיל מום, ואף להרוג את ילדו בלי שאיש יפצה פה, כל אלה מתוארים היטב ואמין. השאר הוא נסיון לרתק את הקוראים.
הספר מעניין למדי. זה ספר נעים לקריאה, מרתק לפעמים אבל - כמו שאמרו כבר לפני - לא הולך לשום מקום. יכול להיות שטינטי צריכה להישאר בתחום הסיפורים הקצרים - לפעמים נראה כאילו היה לה יותר מידי ספר ופחות מדי רעיונות, והפיתרון שלה היה ריבוי עלילות. אני מניחה שמי שאוהב - כמוני - סיפורים יקרא את הספר בלי להתמרמר. האחרים כנראה, ירגישו מרומים על הבטחה שלא קוימה.
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, יפעת!
|
|
|
יפעת
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
יעל, הצלחת לגרום לי לרצות לקרוא את הספר
אחרי שביקורות אחרות הרתיעו אותי. אהבתי מאוד את הביקורת העניינית שלך.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
לא, קורא כמעט הכל:
יוסף - שאנחנו קראנו לו טרומפי - היה בקבוצה היריבה. ולזכור כל כך אחורה זה באמת קשה, אז בא הספר הזה והזכיר לי.
|
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
מוזר, לא הצלחתי להבין אם אני רוצה לקרוא או לא
בילדים שהנחית בילדותך היה גם אחד יוסף (טרומפלדור )?
לפי החישוב שלי אתם בני אותו מחזור. יפה שאת זוכרת כל כך אחורה.... :-) |
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, חמדת!
הספר הזה הזכיר גם לי.
|
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
העלית בי זיכרונות ילדותי באשר למשחקים בחצר עם חברי מהשכונה .
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, הקוסמת!
לא שקלתי לנטוש אותו כי הסיפורים - אמנם מופרכים - הם מרתקים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, דושקה!
לי היה קהל של כמה, והסתכסכתי עם הרבה הורים שקילקלתי להם את הילדים...ברבות השנים הייתי דווקא טובה בהנחית קבוצות, לפליאתי הרבה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, בלו-בלו!
כל אחד עושה את מה שהוא יכול (-:
|
|
|
הקוסמת
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
לא הצלחתי לסיים את הספר הזה, ביקורת מדוייקת
|
|
|
dushka
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
גם אני! גם אני!
רק מכיון שתמיד הייתי חלשה בהנחית קבוצות היה לי קהל של ילד אחד בכל פעם, לזכותם יאמר שהם הלכו עם זה עד הסוף (כולל לעשות מאוזן על מעקה הקומה השלישית כשעמדנו לברוח ולהצטרף לקרקס נודד)
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
לא מפתיע שהיית אחראית על העלילות...
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
