רציתי מאד לחבב אותו. ההשראה שהוא שואב מציורים, הביקורת על משטרים טוטליטריים ועלינו כבני אדם שמרכיבים אותם, רעיונות שמנסים לאתגר הנחות פיזיקליות טריוויאליות ביחס לזמן, כל כך רציתי לחבב את זה עד שלא היה אכפת לי שהוא סקסיסטי באופן קצת מוגזם אפילו לזמנו או שיש יותר מידי חורים בעלילה וגם לא מהסיפורים השוליים שהיו הרבה פחות מידי רלוונטיים למה שהוא לא הם עצמם (אבל גם לא מספיק מעניינים כדי להחזיק את זה).

זה סיפור על בחור שנוסע בזמן, הוא ועוד כמה כאלה שחלק מהם חברים שלו וחלק מהם לא, כשבמקביל (שנת 2093, לגמרי סתם מספר) מתחלפים ביניהם משטרים טוטליטריים בעולם האמיתי ונציגים מטעמם נשלחים לבצע חיסולים כאלה ואחרים בקרב הנוסעים בזמן.

אני חושבת שזה שהתיאור הזה נשמע גם מופרך וגם קצת דבילי, זה לא מקרי. עם כל כמה שהשתדלתי עם הלחבב, באיזשהו שלב היה ברור שזה לא הולך. כן קראתי עד הסוף, וזה יפה, אבל העדר ההגיון היה בוטה מידי, יותר מידי דברים היו צפויים מידי ככה שאפילו ההפתעות שהגיעו לקראת סוף הספר, הפתעות שבסך הכל יכלו להיות מרנינות, באו כשכבר לא היה לי כל כך אכפת.

אני כן אנסה לקרוא עוד ספר של אולדיס כי לא סבלתי וכן נראה שהוא יכול להיות מעניין, אבל למי שלא ממש מאוהב בו, אולי לא כדאי להתחיל עם הספר הזה.

לאחרונה הישגתי כמה ספרי מדע בדיוני ישנים. הם היו בספרייה של מישהו, נזרקו לרחוב נאספו ונמכרו על ידי יזם יצירתי. כיוון שהתפעלתי מאד מ"אל האינסוף" של בריאן אולדיס, קניתי שניים מספריו "אחר הצהריים הארוך על כדור הארץ" שלא אטריח אותכם בביקורת עליו, והספר הזה. שהרעיונות בהם הוא עוסק מרתקים ביותר. לא כולם משולבים היטב בעלילה וחלקם מתנפנפים, נגררים ונסרחים. הם דורשים מהקורא להפעיל את דמיונו, והפכו לי את הקריאה בספר לחוויה אינטראקטיבית מרתקת.

"ההווה" של הספר הזה הוא שנת 2093 מה שמראה את היחסיות שבזמן - שהוא הנושא המרכזי של הספר. בזמן שנכתב הוא נראה רחוק כנצח, והיום הוא מרוחק מאיתנו 70 שנה בלבד. בני האדם השתלטו על טכניקה של "מסע מוח" שהוא מסע בזמן. המוכשרים יכולים להגיע לתקופות פרהיסטוריות ואף היסטוריות, לשוטט בהן אם כי הם אינם יכולים לגעת, לשמוע או להריח דבר מהעבר, ואינם נראים לתושבי הזמן ההוא. ההווה, מכל מקום, מוכר לנו יותר: הפיכה צבאית הפכה את אנגליה לדיקטטורה, והדיקטטורים הגו רעיון נפלא - הם יכולים לשלוח מוכשרים במסע מוח כדי לצוד ולהשמיד את מתנגדי המשטר שמצאו מקלט בעבר.

הספר דק - 179 עמודים בפורמט קטן, שופע רעיונות כרימון. הוא עוסק במהלך הזמן, בחֵירות (מדומיינת), אלימות, אומנות, פסיכולוגיה של בני אדם ובדרך בה הם בוחרים לחיות את חייהם, וגם בפוליטיקה. למרות העיסוק בעתיד הרחוק, ההתייחסות המגדרית מתאימה כמעט לג'יין אוסטן: חבורת הנוסעים בזמן גילו תגלית מהפכת קרביים, והם זקוקים לזמן לדון ברעיון ולעכלו. האשה היחידה בחבורה פורשת לבשל(!) ארוחה(!) לגברים המתדיינים...הספר יצא ב 1979 בהוצאת מסדה ובתרגומו של עמוס גפן. המתרגם החביב שילב בטקסט על העתיד המהפכני את הביטוי "ללא שה"י ופה"י" שהצחיק אותי ותרם במשהו להומור החסר בספר.
הספר מעט אנכרוניסטי היום, כשאנחנו מכירים קונספירציות יותר מסוגננות ומשטרים הרבה יותר אפלים. עדיין הסיפור מרתק ותפיסת העולם שהסופר מעביר מאלפת. חובבי המדע הבדיוני הישן כנראה יאהבו, כמוני.

איזה הוצאות של ספרי מד"ב היו פעם - לדורי, מסדה - מה קרה להם ? והאם לפי העקרונות המוצגים בספר "עידן הסוד" הן נסגרו בעבר או יפתחו בעתיד ?

אתמול סיימתי לקרוא את עידן הסוד בהוצאת מסדה (...) של בריאן אולדיס והתרשמתי מאוד. זה הספר השני שאני קורא של אולדיס והוא כלל לא מאכזב (הראשון היה "אחר הצהריים הארוך על פני האדמה" שמאוד אהבתי ) . הספר עוסק בעתיד - שנת 2093 - בו התפתחה כבר טכניקה מיוחדת של מסע בזמן הנקראת מסע מוח . הנוסעים נקראים מוחנים והם יכולים לחזור תמיד רק לעבר וככל שהמיומנות שלהם גדולה יותר כך הם יכולים לחזור לעבר ה"קרוב יותר". אנו עוקבים אחר אדי בוש המטייל בעידנים הקדומים , עוד לפני הופעת הדיונוזאורים וגם אחריהם.

אני מאוד שמח שקראתי את הספר הזה למרות ש40-50 העמודים הראשונים היו לי קשים מעט והזכירו לי את סגנון הכתיבה של הסייבר-פאנק שאני לא תמיד אוהב. כאשר אדי חוזר להווה שלו (2093), בערך בעמוד 50, כל 50 עמודים רמת העניין מוכפלת והספר הופך מעניין מאוד. הקונספט שמאחורי העלילה הוא גאוני ותצטרכו לקרוא אותו כדי להבין - אין מצב שאני מכניס ספויילר.

הספר רב שכבות ועוסק בפילוסופיה ,דת, אומנות, פיזיקה , יחסים של מציאות וזמן,שנאת נשים, גילוי עריות ופוליטיקה והוא מלא ברעיונות שיש לי הרגשה שסופרים אחרים חיקו בהצלחה בספרים אחרים (הספר ישן למדי , יצא בבריטניה ב- 1967 ).

השם "עידן הסוד" הוא הברקה מוצלחת של המתרגם, שתרגם מהשם הלועזי של הספר - CRYPTOZOIC שמתייחס בספר לעידן הקריפטוזואי שהיום ידוע כעידן הפרה-קמבריון שהתרחש לפני למעלה מ4500 מליון שנה ולמעשה היה העידן הראשון בהולדת כדור הארץ וזה שיודעים עליו הכי פחות. כמו כן , בעידן הזה בספר הגיבור וחבריו מקבלים את כל התשובות או אולי למעשה אלו רק שאלות חדשות ? - ומכאן ההקשר לשמו של הספר - עידן הסוד.

הספר הוא מד"ב קלאסי במיטבו (כמצופה מבריאן אולדיס ) וטוב שהחלטתי לקרוא סופרי מד"ב קלאסיים (אולדיס, סילברברג זילאזני וכו' ) בשלשות - הספר הבא של אולדיס: "אל האינסוף" .