ביקורת ספרותית על גונבי האיברים מאת טס גריטסן

---

רגע מה אתם רוצים לומר לי שלא קראתם את הספר הזה? אני מקווה שאתם רק מתעניינים לקרוא את מה שאני כתבתי, כי לדעתי אם אתם אוהבים ספרי מתח אתם פשוט חייבים להוסיף אותו לרשימת הקריאה שלכם ולקרוא אותו אבל רגע עוד לפני זה אני מוכרח לספר לכם שעלילת "גונבי האיברים" מתחילה בצורה מותחת עד לקטע שבו היא הופכת מפחידה. המציאות עולה על הדמיון ונותנת לו מכות חשמל. יש רגעים בהם הקורא לא מרגיש הכי נוח, במיוחד בקטעים עם התיאורים הרפואיים, לי הם היו רק תזכורת קטנה למה שלמדתי השנה בשיעורי אנטומיה. בכל זאת יש הרגשה איך לומר זאת שהסופרת, טס גריטסן הוסיפה לא מעט מדמיונה. בהתחשב לזה שהשנה, במעט הזמן שעוד היה לי לקרוא, התוודעתי לכתיבה של הרוקי מורקמי אני יכול לצאת בהצהרה - לא להאמין איזה דמיון פורה יש ליפנים (למרות שטס בניגוד למה שחשבתי בתחילה דווקא סינית), הם "משגעים" את העולם לא רק בהמצאות והפיתוחים שלהם.

העובדה שטס היתה בעברה אחות שעזבה את התחום בכדי להתמסר לכתיבה חייבת להפוך את הספר למשהו ערכי אבל כנראה שמעבר לכך היא יודעת משהו על מעורבות "יתר" של העוסקים במערכת הבריאות שאנחנו לא (מפחיד לחשוב על זה. אתם אולי תצחקו עליי, פעם ראשונה שעברה לי בראש המחשבה אם בסרטים מפחידים מרימים את הרגליים מה עושים עם ספרים כאלה? קחו רגע וחישבו על זה. אני באופן אישי דווקא בשיא העלילה כמה מפתיע חשתי צורך מדי פעם לעצור את הקריאה). עוד משהו הסופרת נותנת את תודתה בהתחלת הספר לכל מיני אנשים וגופים שמעניק עוד יותר מימד של פחד, כאילו מה העלילה הזאת אחרי הכל מסתמכת על מקרים שאירעו בעבר? אני כהרגלי לא רוצה לגלות לכם מהעלילה, משתף אתכם רק בכמה מהמחשבות שהיו לי במהלך קריאת הספר, איך מוזר לחשוב בעקבותיו אם הרופאים נחשבים כידוע ל"מלאכים בלבן" הכינוי הזה שולח אליהם שדים.

אין לי ספק שאני אמשיך לקרוא עוד מספריה של טס גריטסן אבל עובדה מצערת היא שיש לה עוד ספרים שהם מותחנים רפואיים רק שלפחות בינתיים לא כולם תורגמו לעברית (אבל טוב שאני יכול לקרוא ספרים גם באנגלית), זאת הזדמנות טובה לומר שלפני שנה יצא ספר אחר שלה "המזכרת" - מותחן שאולי בזכות היותו לא רפואי יקרב אליה עוד קוראים מאוהבי הג'אנר הספרותי הזה, ובאמת אשמח אם בעקבות דבריי תמצאו לנכון לתת לה קרדיט.

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על גונבי האיברים