ספר מצויין קצת מפחיד הסוף שלו הוא אימה, אבל מנגד ספר עוצר נשימה עצוב לדעת שכסף קונה חיים ... מומלץ מאוד
טוב מראה עינייםלינווד ברקלי2לינווד ברקלי - סופר מוצלח שמצליח לסחוף אותך לתוך עולם אחר ודואג להשאיר אותך במתח עד הדף האחרון ....ובכל זאת בין לבין יש לי גם ביקרת שלילית בעיני קצת יותר מדי ההזוי שכ"כ הרבה אנשים מתים בספר .... סה"כ ספר מצויין שווה קריאה ואפילו מהנה ....
100 שירים ראשונים [הספר הראשון]דניאלה גרדוש1כמה כיףף להזכר בשירים המתוקים האלו ... במקרה שמרתי על איזה גוזל קטן ושמתי לו 100 שירים ראשונים והיה כיף לזמזם לו למרות שיש לי קול של עורב .....
נערי המקהלהפיליפ מרגולין5אחרי מנוחה של כמה חודשים טובים שמשום מה לא הצלחתי להחזיק ספר ביד ולהתמיד ... קיבלתי המלצה מאחותי היקרה על הספרים של פיליפ מרגולין התחלתי לקרוא ולא יכולתי להפסיק הספר כתוב כ"כ טוב .. השאיר אותי במתח ואפילו גזל ממני שעות שינה (פתאום הבנתי שאני יכולה להשאר ערה שעות נוספות ולהרגיש שחושי מוחדדים ) זה היה אכן ספר מעולה ואין ספק שאחרי תקופת בצורת גשם הקריאה בהחלט הביא ברכה בשורה תחתונה - מומלץ
עורבני חקיין סוזן קולינס9עורבני חייקן - וסוזן קולינס מכה בי בפעם השלישית ... אחרי שהייתי קצת מאוכזבת מהספר השני השלישי היה סיום מבטיח ... סוזן קולינס למרות כל התיאורים האכזריים שלה סוף סוף גילתה אנושיות וחיכיתי לקרוא קצת רכות בין השורות וכשהיא מתארת את קיטניס מבולבלת ומסוייטת היא הופכת את הדמות למשהו רך וכאוב בקיצור אנושי ... אי אפשר לצפות מגיבור לא להשבר שהרי השבר מוליד כח ועוצמה חדשים וכך הרגשתי שקרה בחלק השלישי ..... בקיצור אם אני מסכמת את כל השלושה חלקים , הראשון מעולה באמצע קצת התאכזבתי ובסוף התאהבתי
התלקחותסוזן קולינס3טוב אז ככה "התלקחות " חכיתי לספר הזה בספריה יותר מדי זמן התחלתי וסיימתי אותו באותו היום ...... ועכשיו לחוות דעתי : ספרת מותח כתוב טוב , לטעמי כשמחזירים אותם לזירה פעם נוספת זה קצת לעוס מדי , באופן אישי אני לא אוהבת שרעיון חוזר על עצמו , מה גם שהאכזריות בספר השני היתה קשה , היה לי קשה עם זה. אבל ... וזזה אבל בגדול הספר כתוב בצורה מותחת ולא יכולתי לעצור ובכל זאת קצת התאכזבתי ציפיתי למשהו אחר! לגבי "עורבני חקיין" אני קצת מתלבטת ... אני אוהבת לקרוא ספרים עם "הפי אנד" ומשום מה לא נראה לי שזה יהיה שם ...... בכל אופן תהנו
פיתויג'וד דוורו6ספר משעשע מלא בהומור , גב' טמפרנס המהוללה בפי כל הנשים באזור נשלחת ע"י אביה החורג להיות סוכנת ושדכנית לאחיין שלו שאינו רוצה להתחתן ובמידה והיא מצליחה לחתן אותו היא זוכה בירושה שמנה, איך היא מגיעה, את מי היא משדכת לו?? ואיך הוא מתיחס לכל הנושא..... מכאן צומחת לה אהבה גדולה והיא עצמה הופכת להיות הכלה, ספר כיף וקליל אני ממש אהבתי. חברים יקרים מי שקרא ספרים בסגנון - אנא אל תשאיר/י בבטן תכתוב/י המלצה - תודה
חולות טובענייםאיריס ג'והנסן3חולות טובעניים כשמו כן הוא - בהתחלה טבעתי בסחרחורת וקראתי בשקיקה, הסוף היה מאכזב חיפשתי סוג של הפי אנד וזה לא בדיוק היה שם ... הספר מספר על אמא שהבת שלה מוגדת כנעדרת והיא בחיפושים נואשים אחריה לחיפוש מצטרפים אנשים יקרים לה והם במרדף אחרי רוצח ילדים פסיכופת שהוא יוצר קשר עם האמא ומשחק בה ולא מספר לה אם הוא רצח את הילדה שלה או שהוא מחזיק בה בחיים את הסוף אני לא גלה תשפטו בעצמיכם
הבגידההלן דאנמור5ספר מרגש של אהבה וכח , רופא שנקרא לרפא את אחד הילדים של בכיר בק.ג.ב. מגלה שלילד יש גידול ממאיר ברגל וממליץ להפנות לרופא שיקטע את הרגל כטיפול הכרחי , הטיפול לא עוזר והגידול מתפשט מה שהופך את הילד לגוסס ואת האבא לכועס וחסר רחמים , הוא מעניש את הרופא ושולח אותו לכלא בטענה שהיתה חבלה בזדון ,האירוניה שבכל הסיפור הוא למרות שאותו בכיר בקגב חשב שהוא אדון העולם ויכול להעניש את כולם זה לא החזיר לו את הילד ובסופו של דבר הוא ירד מדרגתו והתאבד כמו אחד הפוחזים .......
משחקי הכסג'ורג' ר. ר. מרטין2ספר טוב , כשלקחתי אותו מהספריה לא הייתי בטוחה שאני אחזיק מעמד אבל תוך כדי הוא זרם לי ואפילו ריתק אותי , למרות שהיו הרבה קטעים אכזריים , לגבי שאר הכרכים אני בהתלבטות
גונבי האיבריםטס גריטסן13רגע מה אתם רוצים לומר לי שלא קראתם את הספר הזה? אני מקווה שאתם רק מתעניינים לקרוא את מה שאני כתבתי, כי לדעתי אם אתם אוהבים ספרי מתח אתם פשוט חייבים להוסיף אותו לרשימת הקריאה שלכם ולקרוא אותו אבל רגע עוד לפני זה אני מוכרח לספר לכם שעלילת "גונבי האיברים" מתחילה בצורה מותחת עד לקטע שבו היא הופכת מפחידה. המציאות עולה על הדמיון ונותנת לו מכות חשמל. יש רגעים בהם הקורא לא מרגיש הכי נוח, במיוחד בקטעים עם התיאורים הרפואיים, לי הם היו רק תזכורת קטנה למה שלמדתי השנה בשיעורי אנטומיה. בכל זאת יש הרגשה איך לומר זאת שהסופרת, טס גריטסן הוסיפה לא מעט מדמיונה. בהתחשב לזה שהשנה, במעט הזמן שעוד היה לי לקרוא, התוודעתי לכתיבה של הרוקי מורקמי אני יכול לצאת בהצהרה - לא להאמין איזה דמיון פורה יש ליפנים (למרות שטס בניגוד למה שחשבתי בתחילה דווקא סינית), הם "משגעים" את העולם לא רק בהמצאות והפיתוחים שלהם. העובדה שטס היתה בעברה אחות שעזבה את התחום בכדי להתמסר לכתיבה חייבת להפוך את הספר למשהו ערכי אבל כנראה שמעבר לכך היא יודעת משהו על מעורבות "יתר" של העוסקים במערכת הבריאות שאנחנו לא (מפחיד לחשוב על זה. אתם אולי תצחקו עליי, פעם ראשונה שעברה לי בראש המחשבה אם בסרטים מפחידים מרימים את הרגליים מה עושים עם ספרים כאלה? קחו רגע וחישבו על זה. אני באופן אישי דווקא בשיא העלילה כמה מפתיע חשתי צורך מדי פעם לעצור את הקריאה). עוד משהו הסופרת נותנת את תודתה בהתחלת הספר לכל מיני אנשים וגופים שמעניק עוד יותר מימד של פחד, כאילו מה העלילה הזאת אחרי הכל מסתמכת על מקרים שאירעו בעבר? אני כהרגלי לא רוצה לגלות לכם מהעלילה, משתף אתכם רק בכמה מהמחשבות שהיו לי במהלך קריאת הספר, איך מוזר לחשוב בעקבותיו אם הרופאים נחשבים כידוע ל"מלאכים בלבן" הכינוי הזה שולח אליהם שדים. אין לי ספק שאני אמשיך לקרוא עוד מספריה של טס גריטסן אבל עובדה מצערת היא שיש לה עוד ספרים שהם מותחנים רפואיים רק שלפחות בינתיים לא כולם תורגמו לעברית (אבל טוב שאני יכול לקרוא ספרים גם באנגלית), זאת הזדמנות טובה לומר שלפני שנה יצא ספר אחר שלה "המזכרת" - מותחן שאולי בזכות היותו לא רפואי יקרב אליה עוד קוראים מאוהבי הג'אנר הספרותי הזה, ובאמת אשמח אם בעקבות דבריי תמצאו לנכון לתת לה קרדיט.
גונבי האיבריםטס גריטסן1חבר או אויב, אויב או חבר אבי סטז'רית לרפואה שנה שניה נקלעת מרצונה או שלא מרצונה לתסבוכת שבה כולם מעורבים ובמשך כל העלילה תשאל את השאלה הזו ובנוסף תראה את השפעתו וכוחו של הסם הנקרא -כסף. מן הסתם דבר כזה הוא מפחיד בין אם הוא מתרחש כאן בארץ או בכל מקום אחר על פני כדור הארץ