ביקורת ספרותית על כפור מאת שמעון אדף
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 22 בפברואר, 2013
ע"י cujo


ההרגשה הראשונה כשמתחילים לקרוא את הספר היא שמפגיזים אותך במילים.
כמו במגרש טניס.
אבל אדף מתחכם ובין כדורי המילים הוא משליך חכה וכך מצאתי עצמי נמשך יותר לתוך הספר ומשתפר ואף נהנה ממקלעי הטניס.
הכתיבה בספר היא כמעט שירית . אדף משחק עם מילים , מגלגל אותן אבל מצד שני לא מטביע את הסיפור במטאפורות ודימויים ושומר על קו עלילה מתפתח. השפה היא לא הכרח גבוהה אבל מיוחדת ,וכשלעיתים חורג המספר ומתאר דברים בצורה יוםיומית ( בעיקר בהקשר למין ) זה צורם כמו שריטה על תקליט.
ולמרות שיש בו את המרכיבים שהרבה פעמים קשים לי בספרות עברית, כמו עודף מליצות, יש איזו הרגשה של נעימות שזורמת בספר .
העלילה מתרחשת בתל אביב חמש מאות שנה מעתה ומסופרת מבעד עיני מצלמה כאשר עולמו של המספר מתחיל בנקודה מסוימת לזלוג לתוך הסיפור.
לאורך הסיפור מודגשות זוויות הסיפור. המצלמה/המספר/הסופר בוחנים כל הזמן זוויות שונות ודרכים שונות לספר את הסיפור.לעיתים זזים העננים מעל תל אביב והעלילה רצה ולעיתים חוזר מסך הערפל. לעיתים זה לא עובד אבל בזה טמון חלק מיפי הספר. היו קטעים בספר שניסיתי לדמיין את העורך שלו מנסה להבין איך זה קשור לסיפור .
הספר מסופר בפרקים קצרצרים לפי דמויות ומיקומים. עד אמצע הספר היה לי קשה למקם שמות ובכלל להבין מי נגד מי. זה יכול להיות מתסכל אבל זו תכונה שאני מעריך בסופר. שלא נעשות הנחות . אדף כאילו אומר אני מספר לך את הסיפור בדרך שלי , לא הכול אתה צריך להבין כרגע . לא הכול אתה צריך להבין , נקודה. תתאים עצמך אלי.
הספר הזה הוא , להבנתי, הראשון בטרילוגיית ורד יהודה , הבא בתור הוא מוקס נוקס שזכה השבוע בפרס ספיר. באחד הראיונות הראשונים שנתן אדף לאחר הזכייה הוא אמר שאינו חושב שהזכייה תוסיף למאגר קוראיו. הוא לא דיבר מהתנשאות ( בדיוק להיפך ) אלא מתוך הבנה שסגנונו לא מתאים לרבים ומהתודות בסוף הספר ניכר שהוא נלחם/מתעקש לשמור על סגנונו. נאמר לי לא מזמן שלאחר שחקרו את קווי העלילה של אלפי ספרים מצאו שיש בסך הכול 32 סוגי עלילות בספרות. כל ההבדל הוא ב"איך" סיפור מסופר. הספר הזה הוא בהחלט "איך " מיוחד.
לפני שבועיים ראיתי בפעם הראשונה את "שמונה וחצי" של פליני .אהבתי אותו מאוד ואין ממש קשר בינו לבין הספר הזה מלבד העובדה שלפני כמה שנים ואולי אפילו כמה חודשים שניהם לא היו לטעמי. בשבילי אדף הוא סוג של טעם נרכש – סופר שאני מרגיש שאני צריך לקחת במנות קטנות ואני חושב שההנאה וההבנה תגדל.
זהו הספר השני במניין ספרי המקור שאני קורא השנה , ולמרות שאני עדין בשלושה כוכבים ( בחלקים רבים הספר עמד על ארבע אבל הסוף קצת הוריד) המגמה בעליה.
25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
cujo (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה קורא:) אני מסכים עם מה שהוא אמר לך לחלוטין . נראה לי שצריך להיות מעניין בסדנא של סופר כזה.
קורא כמעט הכול (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
יופי של ביקורת השתתפתי פעם בסדנת כתיבה של אדף, הרוב המכריע היה נשים, שמגיעות ממגזר שונה לגמרי משלי (אני בכוונה לא כותב איזה). פעם בתום המפגש הסעתי את שימעון לתחנת הרכבת בבאר שבע ושוחחנו בדרך.
אמרתי לי שאני כותב את התרגילים שלי לסדנא בצורה מאופקת, כי אני חושב על הקוראים (הקוראות במקרה הזה) וחס על תמימותן. שימעון מיד "הכהה את שיני" ואמר שאל לא לכותב לחשוב על הקורא בזמן הכתיבה, כי אז כתיבתו פחות אמיתית וכנה. זה לא קל, והוא בהחלט נאה דורש נאה מקיים בנושא הזה.
cujo (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
וכמובן תודה
cujo (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
האמת , יעל חשבתי עליך בזמן הקריאה - כי זה ספר מקור שאני יודע שאת פחות מחבבת אבל גם סוג של מדע בדיוני\פנטזיה והיה מעניין אותי איך היית מנתחת אותו. אבל קשה לי לשכנע אותך לקרוא ספר שנתתי לו שלושה כוכבים - אולי בספר הבא שלו
dushka (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
לא צלחתי אותו אבל אני לא צולחת הרבה ספרים בשנה האחרונה, כך שזה לא אומר כלום לגביו (שילוב של הפרעת קשב וריכוז והצורך במשקפי קריאה) כנראה שהחכה לא הספיקה לתפוס אותי לפני שפרשתי. את הלב הקבור אני זוכרת שאהבתי ואני בטוחה שאדף הוא יחודי אינטליגנט ומעניין אבל כאן התבלבלתי והלכתי לאיבוד. אצלי התהליך הוא הפוך- פעם הייתי שורדת בסבלנות טקסטים שצריך לחכות כדי שיתבהרו, אם בכלל, ואילו היום הטעם הנרכש שלי הוא משהו מתוק בכפית.
yaelhar (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
הביקורת מעניינת מאד. אבל לא נראה לי שאקרא את הספר.
cujo (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה דולומוש:) הכי קשות הן המילים המרובעות.
חני (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
גם אתה לטעמי מגלגל בנעימות את המילים על הלשון..
cujo (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
,תודה רבה בן:)
Mr. Vertigo (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
אהבתי מאד... את הביקורת הזאת ואת הזרקור על 32 סוגי העלילות ואת ה"איך" הזה.
cujo (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
כיף לפתוח את הסופש עם התגובה שלך:) תודה רבה.
הקיסרית הילדותית (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ