ביקורת ספרותית על כפור מאת שמעון אדף
ספר לא משהו

---

את הספר הזה קראתי לאחר שני ספרים מאוחרים של אדף. הספרים ההם עוררו בי התלהבות.
הספר הזה הוא,בתחילה לפחות,מיקלחת כפור על גופי ונפשי.
לאחר התאוששות קלה והפסקה בקריאה, חזרתי אליו ואמרתי , הרי לא יכול להיות כי הוא נוצר על ידי אותו אדם שמאוחר יותר כותב את "הלב הקבור".
תוך כדי הקריאה המאומצת, והסתכלות על הפירות במטבח, עלה בדעתי כי הספר הוא בוסר שאולי כתיבה ועריכה מחודשת, (אם הסופר ירצה בכלל לעשות זאת במקום לגנוז אותו), היתה עושה עימו חסד גדול.
עיקרו של הספר הוא, תל אביב הופכת למעוז חרדי עם שילטון רבני המנסה לחדש ימינו כקדם.
הדבר נעשה על ידי חיפוש בטכנולודגיות מתקדמות ביותר של ביוטכנולוגיה, את המקור לבשמים לבית המיקדש.
למי שלא מכיר,מוזמן לעכיין בסידור התפילות ולקרוא על סדרי הכנת הבשמים כחלק מטקסים היום יומיים שהיו נהוגים שם.
אודה ואתוודה כי כאדם שאינו מתפלל קבוע, הרי כאשר אני קורא את הטקסט הזה אני מתמלא דמיון, על האדם שנשלח להביא "מלח סדומית" או " חוואר חיווריאן" ועוד. (לצערי זה קורה לי בשבעה ) ובמקרי אבל.
כמו כן יש ניצול מלא של הטכנולוגיה לבקרת המוסר עם מצלמות בכל מקום.
ברגע זה חשבתי כי אולי הספר הוא וריאציה של אורוול . מין" 1984לחרדים".
יש כמובן רבנות והירארכיה של שילטון, ויש את ה"נוטרים" קרי שוטרים שמיוצגים על ידי מגמגם בשם אסטרטילן.
יש את "לשכת הגזית" ועוד ועוד.
מישום מה שמות הרחובות ושכונות בתל אביב , לא הוחלפו. מוזר.
השאר הוא בעצם קריאה מעייפת, אפשר למצוא בה מכמנים של שפה ותרבות.
בצד הספר עלו בי מספר הירהורים:
א.לכאורה מדינת משטרה רבנית. אבל בני ברק אינה שונה מכך. האם אדף מנסה לזעזע אותנו כי זה נעשה בבירה של החילוניות?
ב. יש אפשרות לצאת מהעיר ולגור במקום אחר.
ג. החדירה לחיי הפרט נראית נורא.אבל, היסוד היהודי הוא להגדיר כללים לשימור היהדות.
מי שמכיר את הפולמוס שנקרא "תנורו של עכנאי" יודע כי, דווקא שם נאמר כי התורה נתנה לבני אדם כדי שיחיו בה. אם יש מגמה כיום להסתגרות ושמרנות , היא תשתנה , היהדות מתאימה את עצמה למודרנה.
ד. הצילום בכל מקום , המתואר בספר, נובע בחלקו מטכניקת כתיבה כאילו נכתב תשריט, וחלק כי הסופר מצביע על פיקוח הדוק בכל מקום.
נורא ואיום.
אבל, האם הפרוייקט "עיר בטוחה", אינו עושה כיום אותו הדבר , אולי בפחות הצלחה מהמתואר בספר כי אין מספיק כסף.
ונא לזכור את פרשת מבחוח בקטאר. כך שהתמונה אינה חרדית בלבד.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על כפור