עברו משהו כמו 5 שנים מאז שקראתי ספר של בוריס אקונין, אז החלטתי שהגיע הזמן לעוד סיפור על בלש המהולל ארסט פאנדורין. בספר "עיר שחורה" נוסע ארסט לעיר בירה של אזרביג''ין-באקו ומנסה למצוא רוצח של גנרל רוסי.
אז כמו לכל דבר גם לספר הזה יתרונות וחסרונות. אחד היתרונות הוא צורת הכתיבה של אקונין שבניגוד לרבים מסופרים בני זמנינו מתאפיינת בשימוש ברוסית ספרותית יפה ועשירה.
יתרון נוסף הוא מיקום של העלילה שמחייב הופעה של דמויות אקזוטיות ומעניינות.
ובנקודה חגיגיות זו אעבור לחסורנות של הספר. הבולט מבינהם הוא העלילה. על אף ההפתעה בסיום הספר העלילה הייתה הסבוכה, ארוכה ומעייפת.
חסרון שני הוא באופן מפתיע הדמות הראשית של הספר. כן, כן ארסט פנדורין בכבודו ובעצמו. במשך כל הספר משהו היה חסר בו, בסוף הבנתי - הוא מושלם מדי, ג'נטלמן אמיתי, יופיוף, חכם, תמיד בשליטה עצמית, לא מתרגש מכלום, איש של כבוד וכו' וכו'. היה נחמד אם אקונין היה מעניק לו תחונת אופי מופרעת כלשהי, שיהיה מכור למשהו או שיהיה קצת פסיכי...
שורה תחתונה. אחרי זמן רב שמחתי לחזור לקרוא ספר של אקונין, אבל קצת שבעתי מדמותו של פנדורין ולכן אולי בפעם הבא אפנה לסדרה אחרת של הסופר.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
