ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 17 בינואר, 2013
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
הביקורת המרתקת של cujo (תודה!) יחד עם השם המיוחד, גרמו לי להשיג את הספר הזה. שמות מיוחדים של ספרים הם סוג של סיפור. הם מחייבים אותי לקרוא את הספר כדי להבין אותם, כך שהם משמשים הפתוי הראשון של הסופר. הספר הזה הוא סוג של פנטזיה המתרחשת בעיר בדויה - כנראה באנגליה - כנראה במאה ה - 19. ה"כנראה" הרבים הם כי שום ציון של זמן ומקום אינו מופיע בסיפור, והקורא מניח אותם לפי רמזים בסיפור.
כשהתחלתי לקרוא אותו גרמה לי הכתיבה הטובה, הסיפור המעניין והקריאוּת של הספר להימשך אליו. היתרונות האלה אמנם נמשכים עד סופו של הספר, אבל הוא הרבה יותר מדי ארוך - 767 עמודים - בשביל הסיפור שהוא מנסה לספר, כך שמדרך הטבע הוא חוזר על עצמו - מרבה בסצינות שכבר קראנו קודם ובפתרונות שהוא השתמש בהם קודם. כמו בספרים אחרים שנכתבו על התקופה הפושעים פה הם ארכי-נבלים שיותר חשוב להם לנאום ולהדגיש את הרוע והכוח שלהם, מאשר לחסל את אויבהם. הם לא ראו את הסצינה הבלתי נשכחת ההיא שבה אומר הרע (או אולי המכוער?) "כשאתה צריך לירות - תירה! אל תדבר!" וגם הטובים עושים פה שטויות כאלה, שבא לך לבעוט בהם...
הספר עוסק בתכנים של שאיפת כוח, הקשר בין האמנות למציאות, מיניות ומקום הנשים בחברה. הנושאים מעניינים ועכשוויים, הכתיבה טובה אבל דלקוויסט - שכתוב על העטיפה שהוא "סופר, מחזאי, במאי ויוצר קולנוע נסיוני" - מה שזה לא יהיה - מנסה לביים במקום לכתוב את סיפורו וזו חולשת הספר. יצא לו מן פנטזיה למבוגרים שיש בה תאורי מין שחלקם בוטים, גישה רומנטית והרבה פעולה. נהניתי ממנו בערך עד האמצע. אח"כ אני פרשתי והסקרנות שלי סיימה את הספר...
24 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, cujo !
הספר בהחלט שונה. וכמו שציינת - הוא לא 'ג'ונתן סטריינג' ומר נורל', למרות הציפייה.
|
|
|
cujo
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת נהדרת יעל
ותודה על המחמאה. אני חוויתי אותו הפוך ודווקא מחציו השני הוא התחיל למשוך אותי ולכן אני משאר נשאר טעם יותר טוב למרות שאני מסכים עם כל מילה שכתבת
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, קוראת הכל!
בתופעה של גיבוב מלים מיותרות אני נתקלת גם אצל אנשים מן השורה, לאו דווקא סופרים, שצריכים להכין מסמך וחושבים שהרבה מלים הפכו אותו ליותר רציני...מעטים הסופרים שאפשר להרגיש שכל מלה שלהם מונחת במקום הנכון. "תחושה של סוף" הוא דוגמה נפלאה לזה.
|
|
|
קוראת הכל
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מצוינת. מזדהה איתך, על אף שלא קראתי את הספר
התופעה שאת מתארת של ספרים ארוכים מדי לסיפור שהם מספרים, מוכרת לי מאוד...
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, עולם-נפלא-נורא!
אכן, מתאים למכוער...
|
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
אחלה ביקורת.
ומי שאמר זאת היה "המכוער".
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, הקיסרית הילדותית!
ואין לך מושג כמה ציערת אותי בסיפא של דברייך. אני מקווה שתחזרי בך בקרוב!
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
את כנראה צודקת, בת-יה
אבל רוב הסופרים דואגים שיישארו מספיק אויבים עד סוף הספר (יותר אם מדובר הטרילוגיה...)
|
|
|
הקיסרית הילדותית
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
|
|
|
בת-יה
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
כשאתה מחסל את האוייבים שלך...
ואין לך יותר במי להילחם - אתה מחסל גם את קהל המעריצים שלך, ואז אין לך סיבה להילחם.
|
24 הקוראים שאהבו את הביקורת
