ביקורת ספרותית על גלויות משטח ההפקר - מפרש # מאת איידן צ'יימברס
בזבוז של זמן

---

שימו לב לתמונתה של אנה פרנק על כריכת הספר. זה דבר חשוב, משום שספר זה רוכב על תהילתה ופרסומה של אנה פרנק, ולא בהכרח בצדק. בהמשך הסקירה שלי אין לי ברירה אלא לגלות פרטי עלילה מתוך הספר, ועל כן מי שעוד לא קרא, ומתעב ספוילרים, רצוי שיפסיק את קריאת הסיפור כבר עכשיו.

הספר הוא ספר נוער. אין הרבה מידע על הכריכה שלו שיאמר את זה בפירוש, אבל כדאי לדעת. גיבורי הספר הם בני נוער - אנגלי בן 17 המבקר בהולנד, ופוגש שם נערים הולנדים בני גילו. עוד גיבורה של הספר אינה צעירה בעת ההתרחשות, היא חרטראו, סבתו של הנער ההולנדי, והספר מספר את קורותיה בעת שהיתה נערה צעירה, בתקוםת מלחמת העולם השניה.

ג'ייקוב טוד מגיע להולנד בעקבות סבו, שהוא קרוי על שמו, שנהרג בה בעת מלחמת העולם השנייה. הוא מבקש לפגוש את חרטראו, אך במקומה פוגש את משפחתה. הביקור שלו מהווה גילוי של קורות משפחתו ומשפחתה בזמן מלממת העולם השניה. עד כאן הכל טוב ויפה, אך הספר מעלה כמה מוטיבים בעייתיים, בלשון המעטה. מוטיבים אלה מועלים כביכול כקונטרה לנאציזם, אך כנראה הלכו רחוק מדי לכיוון ההפוך.

הנושא הראשון הוא סובלנות מינית, כי כידוע הנאצים רדפו בין השאר גם הומוסקסואלים. אלא שהסובלנות המינית כאן היא מוזרה ביותר. במהלך המאורעות ההיסטוריים מוצאת חרטראו את עצמה הרה, לחייל שהוא אנגלי ומת. במקומו היא נישאת למחזר ותיק שלו, והשניים מקיימים חיים ארוכים מלאים ידידות עמוקה וכנות במשך 48 שנים. יפה ומעורר הערכה, לא? מסתבר שלא. לפחות לא לפי הסופר, כי מיד אח"כ מופיע רב שיח של גיבורי הספר הצעירים ובו הם מגנים לא רק את חיי הנישואים, ולא רק את ההטרוסקסואליות, אלא גם כל אספקט של נאמנות זוגית שהיא. לי צמידות המסרים הזאת היתה מוזרה, בלשון המעטה.

נושא שני הוא נושא המתת החסד, שהיה נהוג בזמן המשטר הנאצים ככלי להיפטר מחלשים וחולים ועול החברה, והוא עכשיו חוקי ולגיטימי בהולנד. חרטראו, עכשיו קשישה, חולה בסרטן סופני, חסר רפואה ומכאיב ביותר, והיא מעוניינת לסיים את חייה בקלות יחסית. עדיין הייתי מצפה לדיון עמוק יותר בנושא המורכב והמסובך, ולא לפתור אותו בסיסמאות קלושות כפי שנעשה בספר.

נושא הקשר הבין דורי הוא עוד אספקט מורכב של הספר. אין בספר ולו דמות אחת שמסתדרת בשלום עם הוריה. יש היוצרים קשר עמוק עם הסבים שלהם, אבל הקשר הורים-ילדים כפי שמתבטא בספר הוא בעייתי ביותר.

תראו כמה הארכתי על ספר שלדעתי לא ראוי בכלל לקריאה... וזה רק כי מעצבנת אותי הרכיבה הזאת על נושאים הקשורים בשואה, והרתימה שלה להצדקת כל מיני השקפות עולם. את הספר קראתי לפני כחודשיים, אבל חיכיתי ליום הזה, ליל י' בטבת, הוא יום שנקבע כיום הקדיש הכללי לאותם שנהרגו בשואה ותאריך מותם אינו ידוע, כדי למחות על הזילות הזאת.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על גלויות משטח ההפקר - מפרש #