ביקורת ספרותית על ולו שתי נשים - HE HAD TWO WIVES - רומנים תנ"כיים #3 מאת חוה עציוני-הלוי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 9 בדצמבר, 2012
ע"י יפה


אחד היפים בסיפורי התנ"ך.
פרשנות הסיפור מובאת בצורה נפלאה, מעניינת ומרתקת גם אם הוא התרחש לפני שלשת אלפי שנים הרגשתי שזה כאן ועכשיו.
הסופרת ביד אומן מאירה את הדמויות שהמקרא השתיק אותן ושתיקתן מהדהדת זה אלפי שנים, נותנת להן פיתחון פה וכאן הן משמיעות את קולן.
פנינה (אבן חן יקרה מהחשובות באבני חן ומקורה בתוך הצדפה השקועה במצולות הים)היא נערה יפת מראה משבט לוי שהיה ידוע בין השאר בהוראת התורה לדורות הבאים. כבת לשבט זה למדה קרוא וכתוב מאביה שהיה סופר וזה היה נדיר שבנות לומדות קרוא וכתוב אך זו עובדה. בגיל 14 הופכת לרועת צאן של המשפחה ושם באחו פוגשת לראשונה את אלקנה כשהיא עירומה כביום היולדה. מתאהבים ומתחתנים. לאחר מספר חודשי אושר כשהיא הרה ללדת אלקנה בעלה מודיע לה כי בכוונתו לקחת אשה נוספת. בשורה זו מהווה עבורה מכת מוות שכן האשה הנוספת זו חנה חברתה משכבר הימים. חנה בת למשפחת אצילים נערה יפת מראה שלמדה קרוא וכתוב ביחד עם פנינה מחוזרת מאד אך רצה הגורל שגם היא התאהבה באלקנה שהעדיף אותה על פני פנינה והרעיף עליה את כל אהבתו.
פנינה המושפלת והדחויה לא נכנעת למר גורלה לוקחת את חייה בידיה ומוצאת אהבה וידידות בגבר נוכרי. אומנם חיה כל הזמן בפחד מתמיד שמא בעלה יגלה את דרכיה אך בכל זאת לוקחת סיכון וזו גדולתה של האשה החזקה הזו שצומחת להיות.
הסיפור כאמור מסופר בשני קולות וכל אשה מספרת את גירסתה.
חנה שהמקרא אוהד אותה בשל היותה עקרה ופגועה מצרתה, (ואילו פנינה מתוארת כאשה הפוגעת בחנה)נודרת נדר שפרי בטנה יינתן לעבודת האל ואכן יולדת את שמואל ומוסרת אותו למקדש ולכוהני הדת.
במשך השנים מרגישה רגשות אשמה כלפי פנינה ולאורך כל הספר משמשת לה כעלה תאנה שדבר בגידתה של זו לא יתגלה לבעלה.
עם הזמן למרות המצוקות, החרדות, הקנאה היריבות נשים אלו שחולקות אותו בעל למדו לחיות זו עם זו בשלום, בשיתוף ובדאגה אחת לשניה.
הסיפור כתוב בשפה הקרובה למקראית אך קולחת ומוסיפה הנאה לקריאה. התקופה מתוארת בצורה אותנטית, המנהגים, המלבושים, המאכלים ואורח החיים. כאן הסופרת לקחה אחריות גדולה ונצמדה לאמת המקראית.
למרות שדברים השתנו מאז המקרא כמו מלבושים ומנהגים אך ישנם דברים כמו רגשות, אהבה, קנאה, בגידה מלחמות שלא השתנו ואף התחדדו.
הסופרת סגרה מעגל צודק , פנינה הדחויה סוף סוף קיבלה אהבת אמת מבנו האחר של בעלה אלקנה שמנע ממנה את האהבה שאותה הרעיף על צרתה.
אף על פי שהרומן בין פנינה לשמואל הינו דמיוני הוא מתואר בצורה נעימה, ייצרית ועדינה. האיש שהיה נביא ושופט חשוב מתואר כאן כבשר ודם, איש יפה תואר שלו ייצרים ואהבה גדולה העומדת במבחן הפיתוי.
ספר מקסים ביותר ומומלץ.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ