ביקורת ספרותית על פצע פתוח מאת קארין סלוטר
ספר בסדר

---

הספר הזה מבלבל כהוגן. מצד אחד - ספר מתח. וככזה הוא מתאמץ מאד למתוח. אז יש בו סיפור רווי דם, רשע, תעלומות והוא סוגר את הכל יפה בסוף. מהצד השני - הוא מעלה נושאים שאינם קשורים דווקא לספרות מתח, אבל קצב העלאתם מהיר והטיפול בהם מרפרף. מצד אחד - יש פה כתיבה קלישאתית כמו שאנחנו מכירים בספרי מתח אמריקאים. מצד שני יש בו לפעמים הבלחות של כתיבה אמינה ונוגעת.

מה שמעניין בספר הזה הוא לא המתח. דמות הבלש שהוא דיסלקט "קשה" - כזה שאינו יכול לקרוא בכלל. זה גרם לי לחשוב על אנשים שאני יודעת שהם קיימים - שבגלל ליקוי למידה מולד, תאונה או מחלה אינם יכולים לקרוא. מפחיד לחשוב כמה חוויות וידע נמנעים מהאנשים האלה, המסתובבים בעולם כעוורים ותלויים בגורמים שונים שיפרשו להם אותו. נראה שבימינו חוסר יכולת לקרוא הוא מום קשה. ואם מתלווה לזה גם בושה עמוקה ומאמץ להסתיר את המום - הסובל נמצא בכלא של עצמו.
נושא מעניין נוסף שעולה בספר הוא החסר הרגשי. אנשים שגדלו בלי אהבה ובבגרותם בור של צורך פעור בתוכם - צורך שלעולם לא יתמלא: ככל שהאדם מנסה למלא את הצורך בהשגת "דברים" - עושר, פרסום, משפחה, הצורך לא יתמלא לעולם, והבור יהיה עמוק כתמיד.

אז מה דעתי? הנושאים הנוספים - פרט למתח - שהסופרת מעלה מעניינים בהחלט. הם עטופים בסיפור מותח, אז מה רע. חבל רק שהיחס (בין סיפור המתח המדמם, לנושאים הפסיכו-סוציולוגים המרתקים) אינו הפוך. אם כך היה זה היה יכול להיות ספר מעולה. כמו שזה - הספר בסדר, קריא.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על פצע פתוח