ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 9 בנובמבר, 2006
ע"י פיית הספרים
ע"י פיית הספרים
אוקיי, הספר מורכב, ובצניעות אומר שברור לי שיש רבדים שלא הבנתי, "ממרומי" גילי (25) והשכלתי הכללית (הסטוריה של אמריקה הלטינית).
את מרקס גיליתי לראשונה בספרו "אהבה בימי כולרה" ששבה אותי והוא אחד מהספרים האהובים עליי ביותר. אחריו קראתי את "על אהבה ושדים אחרים", וזהו הספר השלישי שלו שקראתי (וזה עתה סיימתי את ספרו הקצר והמפורסם "כרוניקה של מוות ידוע מראש"), הוא מצא חן בעיני פחות מהראשון, מכיוון שדובר הרבה על מלחמת אזרחים, צבא והסטוריה זרה לי.
הדבר השני שהיה קשה להתמודד עמו הוא חזרה על אותם שמות אצל דמויות שונות בדורות שונים, אם לא עושים מסתכלים באילן היוחסין בסוף הספר, שלא לשווא הוא שם, קשה שלא להתבלבל, והקיראה מתישה ולא קלה. שמעתי ביקורת שאומרת שזה בכוונה ככה, כי הדמויות לא באמת חשובות. האמנם?!
ואף על פי כן, אני נותנת לספר דרוג גבוה, כי השפה של מרקס - נהדרת. ההמצאות הדמיוניות שלו, בכל מה שקשור לאמונות טפלות, מפליא ומבדר. ההומור שלו, העיסוק בגורל, בדת ובבחירה, בעולם הפרימיטיבי ומי בעצם נחשב לחכם בעולם הזה, שהמחשבות של אנשים חכמים נראות לנו ממרומי הקידמה כמגוכחות, טבע האדם כחלק מחברה וכאינדיבידואל, מציאת מקומו ויעודו בעולם, את כל אלה מרקס מצליח להעביר בדרך כה חיננית ופשוטה, ושכל אחד יקלוט כמה שהוא מסוגל ובשל.
אפשר להנות מכמה רבדים בספר הזה. מרובד הסיפור ההסטורי, צעידת האנושות לעבר הקדמה, מנהגים תרבותיים ומוסכמות חברתיות של החברה ההיא, רובד השימוש בשפה, יחסים במשפחה, סיפורי אהבה, סיפורי גבורה, וזה מה שעולה בדעתי עכשיו, בודאי יש עוד רבדים שלא הזכרתי ואפילו שנעלמו מעיני.
זהו ספר שדורש סבלנות וריכוז ועשוי להעניק הנאה. 4 כוכבים.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
