ביקורת ספרותית על המלחמה של איוואן - הצבא האדום 1945-1939 - ספרית אופקים #270 מאת קתרין מרידייל
ספר מעולה

---

ב 1977, זמן קצר לפני גיוסי לצה״ל, צפיתי בסרט של הבמאי סם פקינפה, בשם Iron Cross.
בסרט זה מסופר על מחלקת חי״ר גרמנית שנקלעת מאחורי הקווים הרוסיים, ועושה את דרכה
כדי לחבור אל כוחותיהם. בדרך נתקלים החיילים הגרמנים במחלקת קשר רוסית, על טהרת
המין הנשי. שתי המחלקות נבהלות, אבל הגרמנים מתעשתים ראשונים ושובים את המחלקה
הרוסית. עכשו מתחילה המשמעת הצבאית להתערער, כתוצאה ממציאותן של בחורות צעירות ויפות
בקרבתם של חיילים קשוחים שלא ידעו נשים זה זמן ארוך.
הגברים מתגלים כל אחד על פי אופיו, דחפיו המיניים והאוריאנטציה האידיאולוגית שלו.
הבאתי את הדוגמה הזאת כדרך להראות את השתלבות הנשים בצבא האדום על כל דרגיו, הלוחמים והשרתים. כאשר עכשו כ70 שנים אחרי המלחמה מתעורר הויכוח הזה כל פעם מחדש ובאותו הקשר.
בספר זה, המלחמה של איוואן, מנתחת קתרין מרידייל את מצבו של הצבא האדום מ1939 והמלחמה נגד פינלנד ועד 1945, כיבוש ברלין ונצחונה של ברית המועצות על גרמניה.
התובנה העיקרית של המחברת ( אחת מני רבות), שבין השנים האלה נהרס ונבנה מחדש הצבא האדום שלוש פעמים: בפעם הראשונה בין 1937- 1939 תחילה בעקבות הטהור שערך ה NKVD בשורות הקצונה הגבוהה, ובמיוחד חיסולו של מרשל טוחצ׳בסקי וקציניו בעוון בגידה, והמפלות של
הצבא במלחמה נגד פינלנד, בפעם השניה מ22 לאוק׳ 1941 ועד לקרב על מוסקבה. ובפעם השלישית המערכה על סטלינגראד והניצחון הרוסי הראשון והמוחלט על הצבא הגרמני.
בכל פעם התבוסות היו מחפירות, ותוצאותיהם היו מיליוני חיילים הרוגים, פצועים, ושבויים.
כל פעם גורדה שיכבה חדשה והוקם צבא חדש, ויחידות שנעלמו קמו חזרה לתחיה, וכל פעם נעמד הצבא האומלל הזה על רגליו עד לנצחון בסטלינגראד שבישר על סיבובו של הגלגל לטובת הצבא האדום כאשר הניצחון הרוסי בקורסק מבשר על תחילת הסוף של הוורמאכט.
בספרה זה, קתרין מרידייל, חודרת לרבדים העמוקים ביותר של הצבא, היא מתארת את הרכבו, את היחסים הפנימיים בתוכו, את יחסי האנוש בין הלוחמים, את היחס לאנשי המפלגה- הפולטריקים, את היחסים בין הצבא לאוכלוסיה האזרחית, את היחסים בין הלאומים השונים שהרכיבו את הצבא. בין אנשי הצבא לפרטיזנים, ובין החיילים היהודים לעמיתיהם האחרים.
החוקרת, מספרת כיצד הצתייד הצבא, כיצד הוא ניזון, ועל חשבון מי
וכיצד הלך והשתפר ציודו וצידתו ככל שהסובייטים הצליחו לייצר יותר ציוד ולקבל עזרה ממשית בשיירות של אוניות מארצות הברית.
הפרק המרגש ביותר מבחינתי הוא המפגש של הצבא האדום עם מחנות המוות והריכוז הנאציים כשניכנס לפולין, כיצד קיבלו זאת חייליו וכיצד השתמש השילטון במעשי ההשמדה כנגד היהודים

כדי להגביר את שינאת חייליו נגד הנאצים, דבר שהוביל למעשי הנקמה והברבריזציה של חיילי הצבא
האדום נגד האוכלוסיה הגרמנית האזרחית.
ספר טוב, מלא בתובנות, אם זאת קצת דחוס מידי בפרטים, והיה ראוי שהכתיבה תהיה יותר אוורירית כדי להקל על הקריאה בו.
ספר ראוי לקריאה ולעיון, לכל אדם שמתעניין בהיסטוריה של מלחמת העולם כמו גם בהיסטוריה בכלל.
טוביה

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על המלחמה של איוואן - הצבא האדום 1945-1939 - ספרית אופקים #270