ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 3 באוקטובר, 2012
ע"י דורון נחמני
ע"י דורון נחמני
זהו ספר ארוך, עמוס פרטים וקשה לקריאה, אבל כאורכו - כך גם איכותו. מדובר בסיפור האישי וההרואי של חיילי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה: מי הם היו, כיצד נראתה המלחמה האישית עבורם ובאיזה עולם הם חיו. למי שצולל לתוך הספר מחכה חווייתה מטלטלת על מוראות אותה מלחמה והייאוש שבתוכו חיו ופעלו אותם חיילים. זה אינו סיפור על גנרלים, לא על מהלכים צבאיים - זה סיפור על חייהם של אנשים.
לא ניתן בכלל להכיל את הגיהינום שבתוכו חיו חיילי הצבא האדום. המספרים הם מדהימים: כשפרצו הגרמנים מזרחה ביוני 1941 במטרה להשמיד את הענק הסובייטי, עמד מולם צבא בסדר גודל של כ-5 מיליוני חיילים. בתוך ששה חודשי מלחמה הגיע הצבא הגרמני לפאתי מוסקבה, ואבדות הצבא האדום הגיעו קרוב ל-5 מיליון, כולל שבויים ונעדרים. שלוש שנים לקח לצבא האדום לשחרר את האדמה הכבושה, ועוד כ-10 חודשים עד שהגיע לברלין והכריע את הקרב. במהלך המלחמה שילם הצבא האדום בחיי 9.5 מיליון חיילים. הטבח הכולל של אזרחי בריה״מ הגיע ל27 מיליונים. אלו מספרים בלתי נתפסים, הרס טוטאלי של דור (מתוך ילידי שנתון 1921 מדווחת המחברת על 90% הרוגים!), וזאת במדינה שאיבדה כ-15 מיליון איש עוד לפני פרוץ המלחמה, במהלך המהפכה, מלחמת האזרחים, הרעב והרדיפות הפוליטיות הפנימיות.
מי היו החיילים הללו, שקשיחות על-אנושית איפשרה להם לשרוד את התופת של המלחמה הזו? זהו סיפורה הייחודי של קתרינה מרידייל. במצוקה פיסית איומה, מורעבים, לא מאומנים, לא מצויידים, הם שרדו והמשיכו להילחם. כשקוראים סיפורים אלו אי אפשר שלא להיזכר בסטראוטיפ של נצחון המערב על גרמניה: הצבא האדום הוא שהכריע, כמעט לבדו, את גרמניה. הפלישה לנורמנדי התרחשה בערך כשהצבא האדום החל במסעו לתוך מזרח אירופה הכבושה, מסע שסימל את סופו של הוורמאכט. מספיק אם נבין שתשעה מתוך כל עשרה חיילים גרמנים שנהרגו במלחמה - נהרגו במערכה מול הצבא האדום.
לא מדובר בחיילי עילית - זה לא סיפור הפלמ״ח. מדובר בחומר אנושי אחר. לטענת המחברת, רוב החיילים שהתגייסו למלחמה נסעו ברכבות בפעם הראשונה בחייהם. וכשקוראים את תנאי החיים של החיילים, עולה שאלה אם ניתן בכלל אי-פעם להתאושש מהמלחמה ולחזור ולתפקד כאזרח וכאיש משפחה, או שמדובר בדור שלם שהפך להיות פגוע הלם-קרב. הספר מומלץ לכולם, אבל בעיקר למתעניינים בהיסטוריה צבאית. זהו ספר אחר.
7 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של דורון נחמני
» ביקורות נוספות על המלחמה של איוואן - הצבא האדום 1945-1939 - ספרית אופקים #270
» ביקורות נוספות על המלחמה של איוואן - הצבא האדום 1945-1939 - ספרית אופקים #270
טוקבקים
+ הוסף תגובה
טניה
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
בתור נכדה ל-4 וטרנים
של מלחמת העולם השניה ומישהי שגדלה ברוסיה דור שלילי למשתתפי המלחמה, אכן מדובר "בדור שלם שהפך להיות פגוע הלם-קרב",
כל התרבות והמנטליות הרוסית מבוססים על זכרונות טריים של המלחמה, זה פצע פתוח גם בימים אלה, למי שלא גר שם קשה לתאר תחושה הסבל כרקע למה שמתרחש בחיי היום-יום. חבל מאוד שנושא מלחמת העולם השניה בארץ מתמקד רק באלה שנספו בשואה ולא ביהודים שנלחמו וניצחו וחיים את המלחמה והניצחון גם היום. ספר טוב, מומלץ. |
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מעניינת מאד
לספר שכנראה לא אקרא.
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
תודה על הסקירה
נשמע כמו ספר שאבא שלי יאהב לקרוא.
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת