הספר הזה בשבילי הוא יותר מעוד ספר מוצלח, הוא בדרכו שלו פתח לי את "התאבון" לספרים עבים במיוחד, קראתי אותו אני חושבת בכיתה ד' ואז לא ממש אהבתי לקרוא ספרים כאלה עבים של יותר מ-300 עמודים, אבל הסיפורו קסם לי ומאז אפשר להגיד שנידבקתי חזק ב"חיידק" הספר, ספר מקסים ועצוב, הרבה חושבים שאסתר עשתה טעות שכתבה את הפרק האחרון כהקדמה, אבל אני דווקא חושבת שזה רעיון טוב, זה גורם לקורא את הצורך לקרוא את הספר עד סופו, מומלץ מאוד לקרוא

זה לא משנה כמה פעמים קראתי את הספר הזה (והוא הגיע לי לידיים שוב ושוב ברגעים שונים ושלבים שונים בחיים), ותמיד מחדש, בין אם קראתי את הסוף בהתחלה (הוא מופיע בפתיחה) ובין אם שמרתי את הסוף לסוף-

אני תמיד מוצאת את עצמי קוראת אותו בקריאה רצופה אחת בלי יכולת להתנתק - ועם ים של דמעות...

זה ספר כל כל יפה.
עולם אכזר, למה לקחת את שחר? אני בכיתי. הרבה.

הספר הזה מתחיל כל תמים.
שחר נולד בבוקרו של יום, ומשם שמו.
לשחר יש הורים בשם יואב ואירית (אירית? אורית? נורית? לבושתי כבר שכחתי), ואחות גדולה בשם עופרה, והם גרים להם כמשפחה קטנה ומאושרת במושב רמת-אחים.

הספר הזה מלווה את שחר בעליות ובמורדות, בטוב וברע, ופורש לפנינו חיים של משפחה ישראלית.

התאהבתי בספר ובדמויות שבו. בשחר, באירית, בורד.
התאהבתי בעלילה המוכרת-לא מוכרת.
כעסתי על יואב.

התאכזבתי כשהספר נגמר. אם הוא היה קצת יותר ארוך סימן שגם החיים של שחר.

הספר מתחיל בפרק האחרון, בו הקורא מוזמן לקרוא את תיאור מותו הקצר של שחר לפני שהתאהב בספר. לחוות את רגעיו האחרונים של שחר לפני שחווה את המוקדמים הטובים יתר.

אסור לפספס את הספר הזה. רוצו לקרוא ותכינו מראש טישיו.

ספר טוב באופן כללי המבוסס על סיפור אמיתי. העלילה משופעת באהבה (אפשר הכלל לומר את זה?) ובשחר, שהעלה תמיד חיוך על פני הוריו גם בעיתות הקשים והבעייתיים שנתקלו בהם, כמו בהתמודדות עם מהלך הגירושים והידידות האמיצה עם רבקה, וגם בעיתות המרגשים... זהו אחד מאותם ספרים, כמו "שומרת אחותי", שאפשר לתארו ברגעים-רגעים וכל רגע הוא שונה ומיוחד בפני עצמו: רגע אחד של התרגשות, פרפרים בבטן והתבגרות.
אהבתי שהעלילה מתואמת לפי סדר כרונולוגי: מההתחלה - לידתו של שחר - ועד הסוף (שאותו לא אגלה מחשש ספוילרים) - שלא כמו בספרים דוגמת "אשתו של הנוסע בזמן" (לקחתי זאת כדוגמא 'קיצונית', כמובן), שלעיתים מבלבלים מאד.
אסתר שטרייט וורצל היא אמנית במקצועה ויש לה היכולת לרתק ולרגש את לבבותיהם של בני הנעורים בכתיבתה, למרות התהפוכות בעלילהה האופייניים כל כך לספריה.

בהתחלה השתעממתי.
אבל במהירות הספר הפך למרתק.
מעניין ושובה לב.
לא יכולתי לעזוב אותו !
בין הספרים היפים ביותר שקראתי.
היו לי דמעות בעיניים בחלק מהקטעים.
עכשיו, אני נזכרת בעצמי בעת שקראתי אותו:
שוכבת במיטה, עם הספר ביד.
רגע אחד בוכה, ורגע אחד צוחקת. עשר דקות עם פנים רציניים, ואחר כך מחייכת.
ספר מדהים !
כל אחד חייב לקרוא.

אחד הספרים היפים ביותר שקראתי(בניגוד לספרים אחרים שקראתי הספר הזה מתחיל מהפרק האחרון),ההתחלה הייתה קצת צורמת אבל אחר-כך למדתי לאהוב את דמותו של שחר
אהבתי מאוד את הספר ונהניתי ממנו,לדעתי הספר מדהים(פשוט מדהים),עמדו לי דמעות בעיניים כשקראתי ששחר מת
כמו ספריה האחרים 'אורי','מכתבים לצופיה' ועוד.. גם הספר הצליח לרגש אותי ולהדהים אותי(לאסתר שטרייט-וורצל יש כישרון גדול)

אני את הרומן הזה קראתי זה ספר יפה ואני ממליצה ליקרוא אותו לבני נוער שבתיכון ולמי שמיתגייס לצבא
אני את הספר הזה קראתי שהייתי ב כיתה יב וזה לימד אותי מה זה צבא
שהייתי בצבא ידאתי איך להיתמודד אם כל המיכשולים
זה ספר שמספר גם על הרומן שהיה בצבא

אסתר היא סופרת מדהימה שצבעה את ימי בית הספר שלי בשלל צבעים וגיבורים שמלווים אותי עד היום.חשוב מאוד לתת לאנשים לקרוא את ספרי'ה הכ"כ טובים שיש בהם קסם שנשאר עמוק עמוק בתודעה לאחר סיום הקריאה מתמלא הלב והגוף באיזה רגש כזה חם ונעים שמציף אותך באושר מתוק מתוק.ספר מעולה אהבתי מאוד. ומאוד מצא חן בעיני הסדר של הסיפור. רוצו לקרוא ולנצור

וואוו ספר מוצלח במיוחד!
עצוב מאוד.
הספר מעניין מהנה, אחד הספרים היפים שקראתי.!
באמת
התרגשתי עד דמעות..
הספר מתאר את שחר בכל שלבי חייו עד הרגע בו הטיל המקולל פוגע בראשו והוא מת. ספר עצוב ביותר אך גם מאלף.