ביקורת ספרותית על הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #3 - אשת הכשפים - הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #3 מאת מייקל סקוט
ספר טוב

---

בפעם הראשונה כשקראתי, (להגנתי אומר שזה היה בכיתה ה') הרגשתי מבובלת מהספר הזה.
הוא היה רשום בידי סופר מבוגרים, ולא הכרתי לא את השפה, הפירוט או העלילה.
מבחינתי זה היה ספר בסדר ולא יותר.
אבל כשחודרים מתחת לכל הפרטים האלה, מתחת לשכבות ולרצף האיטי מגלים כתיבה נפלאה ועלילה מדהימה. ספר נקי ויפה, עם כמה שיותר עניין בכל דקה.
תאומים כמו סופי וג'וש אומנם לא תראה ברחוב (בואו נסכים שהם קצת יותר מדי מושלמים: בלונדינים עם עיניים כחולת וכו') אבל בכל זאת התאהבתי בחספוס ובילדותיות של הבן ובבגרות והקסם של הבת.
מייקל סקוט הצליח לסחוף אותי, אף שזה הספר הפחות אהוב עלי מכל השישה (שדרך אגב - את כולם קראתי בגיל בוגר ושקול יותר, ואת הראשונים קראתי פעמיים, בגיל צעיר ובגיל בוגר ) וכל מה שאני מנסה לומר הוא שהספר אומנם ספר ילדים ונוער אבל במייקל נשאר עדיין זיק של כתיבה מבוגרת ושקולה יותר.
גם הפריע לי קטע קטן, שכל הספרים הם בעצם בריחה, סכנה, הצלה, מנוחה ועוד בריחה. זה קצת מבאס :/ אם כי בספרים הבאים זה משתנה.
אבל בכל זאת אהבתי מאוד, לא הנחתי את הספר לרגע מהיידים. אני תמיד ביקורתית, אבל מחמאות תמיד יש גם.
שווה כל אחד מהכוכבים :)

» ביקורות נוספות של פחד
» ביקורות נוספות על הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #3 - אשת הכשפים - הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #3