ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 בספטמבר, 2012
ע"י פחד
ע"י פחד
דמעות. זה מה שצץ בעיני כשהיידים הרועדות שלי מרחפות מעל המקשים של המחשב.
הארי. הארי שלנו. הדמות המדהימה הזאת, שהיא כל כך פשוטה, כל כך נערית... היא ממשיכה הלאה.
הסיום המדהים של סדרה מדהימה, הכתובה בשפה מדהימה שהדהימה את כולם.
איך כל פרט, מהספר הראשון ועד לספר השביעי, מחושב. לא משעמם באף אחד מהרגעים. מתח בכל אחת מהמילים. לא המתח התמידי הזה ששורר ברוב ספרי הפנטזיה המהוללים של היום. לא כזה מתח. מתח אחר, אמיתי, מקפיץ.
לאורך כל הספר אתה שקוע במחשבות על הדמויות האהובות האלה, כואב את כאבם כשהם נפגעות, או מתות. אתה מאמין אנושות שהם חיות, מאמין כל כך למילים הסוחפות של רולינג ומצטער שאתה לא חלק מהסיפור הזה...
אותי שבר סופית המוות של הדוויג, ושל פרד.
רולינג היא מיוחדת במינה, ובחותם של אצבעותיה היא חתמה את סופו של הארי בהוגוורסט.
היא סגרה את המעגל שהחל לפני שש עשרה שנה, כשהארי היה תינוק וולדרמוט הרג את הוריו, ועד היום.
זה פשוט מעולה, עד כאב.
הכתיבה ה... פשוטה הזאת, המדהימה, הקסומה... שסחפה מליוני ילדים ומבוגרים בארץ ובעולם.
המחשבה שכל העולם הזה, מלא ההמצאות, הדמויות, הגלימות והקסם... המחשבה שהוא ניצל גורמת לאושר. באמת. אבל מצד שני, אנחנו כנראה לא נזכה לטעום את המשכו של הוגוורסט ושל עולם הקוסמים.
ההומור של פרד וג'ורג', התמימות של נוויל העגלגל, המג'נונת של לונה, החוכמה של הרמיוני, הציוצים של הדוויג, שגיאות הלשון של האגריד, הטמטום של רון, התבונה של דמבלדור ו... הפשטות הצנועה של הארי.
מההמצאות הקטנות של פיבס המפחידן או חדר הנחיצות ועד אוצרות המוות, שהראו למה הכינו את הארי מהרגע שנולד.
מדהים וסוחף וראוי לסיים את סדרת הספרים הכי טובה בעולם.
הארי... נתגעגע אליך.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
