ביקורת ספרותית על הצד הסמוי של השמחה מאת סרה פרינס הלברסון
ספר בסדר

---

ספר יפה,קולח ואנושי על אם חורגת (טובה),אם אמיתית שזנחה את ילדיה וסיום מוזר, נוצרי כלשהו ברוח משפט שלמה חיובי או חג מולד של שנות האלפיים.
נמשכתי לספר כי הוא כתוב במינון הנכון, גם רגעי השימחה והאושר וגם רגעי הצער והכאב על מות הבעל, האב.
מרגש במיוחד הוא תיאור תהליך העיכול של המוות על ידי האשה והילדים: ז'ק הילד מקפיא את סופרמן ושאר בובות הפלסטיק כי " ד"ר פריז" השתלט על הבובות. רק "ד"ר סולר" יכול להציל אותם.
כאשר ז'אק משתכנע להפשיר אותם הם טובעים בכלים שהיו להם ולכם צריך לקבור אותם. לחלק הזה יש סיום חיובי של הצלה על ידי נימפה.
השליש האחרון של הספר עוסק בהופעת האם הביולוגית.
כאן הסיפור מקבל תפניות מוזרות שאם אספר אותם הספר חסר ערך.
לדעתי , המחברת נקלעה לפלונטר בעלילה. בימי הביניים היה פתרון של "דאוקס אקס מכינה" , האל מן המכונה שפותר פלונטרים כאלו. בספר נמצא פתרון עלילתי לא פחות גרוע.
למרות זאת הספר שווה קריאה כי הוא אנושי ומציג טווח רגשות עצום ואמיתי.(גם בחלק האחרון).

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על הצד הסמוי של השמחה