• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
בלזק והתופרת הסינית הקטנה

בלזק והתופרת הסינית הקטנה

מאת דאי סיג'י

הביקורת של פיית הספרים

תמונה של פיית הספרים
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
בלזק והתופרת הסינית הקטנה

בלזק והתופרת הסינית הקטנה

מאת דאי סיג'י

הביקורת של פיית הספרים

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של פיית הספרים
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2001
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
snowhite
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 18 שנים•1 דקות קריאה

סיפור קטן, חמוד, הפוקח את עינינו לתרבות הרחוקה ההיא. קשה להאמין שמדובר רק בכ-30 שנה אחורה.
אולי הוכחה של "החינוך מחדש" עד כמה אנו כבני אדם, לצד חרות, עבודה, אהבה, צריכים וצורכים העשרת הרוח, תרבות.
הוקרה למיטב הקלאסיקה הספרותית של המאה -20 ולספרות בכלל.

קל לקריאה, מרחיב אופקים, מעורר מחשבה ורגש, מקסים! ומומלץ!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של פיית הספרים

פיית הספרים

ותיקהעורך
חברה מזה 20 שנים
76 ביקורות•4 נבחרות•155 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ביוגראפיות
תמונה של פיית הספרים
פיית הספרים
ותיקהעורך
חברה באתר מזה 20 שנים
ביקורות76
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבלה155
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת36ספרות מקורית14ביוגראפיות4

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של פיית הספרים

טימוליאון ויאטה, בוא הביתה

טימוליאון ויאטה, בוא הביתה

דן רודס

ספר חמוד ומקורי! מאוד אהבתי.
לעולם לא אשכח את המכנסונים הכסופים! זה כזה ברונו. וקראתי את זה לפני איזה 8 שנים!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•פיית הספרים
קוצר רוחו של הלב

קוצר רוחו של הלב

סטפן (שטפן) צווייג

לקריאה נוספת: "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים" - ויקיטקסט
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%9B%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%9B%D7%96%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D

לפני 11 שנים•פיית הספרים
אני כריסטיאנה פ.

אני כריסטיאנה פ.

קאי הרמן

קראתי את הספר בגיל 13 או 15, והוא הרחיק אותי מסמים לנצח. (לא שלפני זה היה לי קשר לסמים).
הזעזוע עדיין חרות בי, ואם אתם גם רוצים שילדיכם יתרחקו מסמים - הביאו להם את הספר הזה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•פיית הספרים
גן של צללים

גן של צללים

וי.ס. אנדרוס

רומן תקופתי, מיושן, אף מבחינת התוכן, ואף מבחינת ההגשה. הרגשתי כאילו אני קוראת ספר בהיותי בבית ספר יסודי (שנות ה-80). מאוד אמריקאי.
עם זאת, מהנה, עמוק מבחינה רגשית.

הסיפור מסופר מפי אוליביה פוקסוורת', "הסבתא" מ"פרחים בעליית הגג" המספרת איך הגיעו הדברים לידי קורות "פרחים בעליית הגג".

*ספיילר*

אוליביה מספרת כיצד היתה נערה גמלונית, חסרת חן וזוהר, אך חריפה ומשכילה, המחכה בכליון עיניים לשידוך הולם. מלקולם פוקסוורת' היה צעיר נמרץ, יפה תואר, אמיד, שרוצה להתעשר, ולאחר כשתיים או שלוש פגישות הציע לה נישואין באופן כזה בערך: "אני לא סובל את הנשים הטיפשיות והרדודות שעוסקות באופנה ובשטויות. יש לי אחוזה גדולה, ואני מחפש אישה שתוכל לנהלה ביד רמה, שתלד לי יורשים, ותהיה אחראית על הנהלת החשבונות של עסקיי. אני רואה בך מתאימה, ואם את מסכימה, אבקש מייד את ידך מאביך".
אוליביה לא האמינה שגבר זה, הניחן בכל המעלות שיכלה להעלות על הדעת, ירצה בה, וציפתה לחתונתם, שחשבה שתשנה את חייה האפרוריים והעצובים לטובה, וחלומותיה הורודים יתגשמו. לא עברה דקה מטקס הנישואין החפוז, וחלומותיה התנפצו זה אחר זה.
מלקולם היה צריך אותה, בדיוק כפי שציין, לצרכיו הפרקטיים, אך הנשים שאליהן נמשך, היו דווקא הנשים הזוהרות והריקניות בהן זלזל. הוא היה קר ומרושע. מהלילה הראשון אוליביה ובעלה הטרי לא ישנו באותו חדר. אוליביה מלאה את חובותיה באופן מושלם, שמרה על כבודה, הפכה מנערה תמה ושברירית לאשה חזקה, מפנים ומבחוץ, כשהמציאות מתנפצת לה בפנים מרגע לרגע.
נולדים להם שני בנים, ומשם מתחילים הסודות, העתידים לנווט את מהלך חייהם המעוות, השקרים, הקנאה, התאווה, והסיבות לנישואיה של קורין עם דודה למחצה.

*סוף ספויילר*

זהו ספר בנות לגמרי (או לבנים רגישים המחוברים לצד הנשי שלהם), לאוהבי נוסטלגיה, דרמה מיושנת, ואפשר להגיד שהוא מתאים לנערות או נשים צעירות חולמניות. מזכיר טלנובלה.
התרשמתי מתאורי הרגשות על גוניהם, תאורי הפאר, הם לא רבים מדי, ומאוד מדוייקים ומעוררים הזדהות.
הקריאה קלה וקולחת, אך השפה אינה רדודה, אך גם לא מליצית או פואטית. האווירה של אחוזת פוקסוורת' הקרה, הקודרת והמבודדת, עם הגשם המצליף בחלונות, הרוק השורקת במסדרונות וענפי עצים המתדפקים על החלונות, מצאתי שהספר התאים לחורף זה.

בסופו של דבר נהנתי מהספר, ולמרות שאני נשמעת מסוייגת, נתתי לו 4 כוכבים. הביקורת כוונה לתת לכם מושג אם ספר זה יכול לעניין אתכם, מקווה שהצלחתי במשימה זו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•פיית הספרים
אפקט המאפרה

אפקט המאפרה

יונתן קיויתי

לגבי שאלתך בסעיף "למה לא התחברתי" - 2
למה שמישהו ירצה להתחזות למשוגע?
אם מישהו רוצה להתחזות למשוגע, הוא כבר משוגע, אז הוא לא צריך להתחזות.
אם הוא מסרב להתחזות למשוגע - הוא שפוי.

אבל זה מאוד פשטני. יש סיבות להתחזות למשוגע (קצבה, הקלה בדין, התחמקות ממחוייבויות, דיור בבי"ח, הטבות) וללא להתחזות למשוגע (לא לפגוע בשם שלך, לא להיסגר בבית חולים, לא לקחת תרופות, שלא יקחו ממך זכויות וכו') מעבר לאם אתה משוגע או לא.
כלומר: לא כל אחד שפוי, יסרב להתחזות למשוגע. זה שאתה מסכים להתחזות למשוגע, לא עושה אותך לא שפוי. כי זה עשוי לשרת אינטרסים. זה שמישהו משוגע מסרב להתחזות למשוגע (בהנחה שהוא מאמין שהוא שפוי), זה לא עושה ממנו שפוי. תלוי מה הסיבות.

זה כמו המשוגע שמטייל עם הנעל שלו קשורה ברצועה של כלב. כשהפסיכיאטר שלו שואל אותו מה שלומו, ומה שלום הכלב, הוא עונה: "מה, אתה מטומטם? את לא רואה שזה נעל"? ולאחר שהפסיכיאטר מתרחק מהמקום המשוגע אומר לנעל: "איך עבדנו עליו, הא פוצי?"

לפני 11 שנים•פיית הספרים
התאוה (התאווה) לחיים

התאוה (התאווה) לחיים

אירווינג סטון

לא קראתי, אבל ממליצה על "חמניות"

לפני 12 שנים•פיית הספרים
אפר על ראשה

אפר על ראשה

חוה עציוני-הלוי

למי שאהב, ממליצה גם על "מעשה תמר" (תמר אחרת), "האהל האדום", "אלוהים יודע" (המשעשע, ויש הרואים בו כפירה והוא מעורר בהם כעס על הפיכת דוד המלך לבדיחה ולאיש מאוד אנושי), "פועת",

ויש ספרים נוספים בז'אנר שלא קראתי: "אבישג", ספרים נוספים של חווה עציוני-הלוי, "מלכים ג'", ועוד.

לפני 12 שנים•פיית הספרים
על אהבה ושדים אחרים

על אהבה ושדים אחרים

גבריאל גרסיה מארקס

אחד הספרים היפים שקראתי, מארקס הוא מהסופרים האהובים עליי, למרות שלא את כל יצירותיו אהבתי. את זו אהבתי במיוחד, ולכן, אני מוכרת אותו ב25 שקלים (יש לי שני עותקים) למרות שאחרים מוכרים אותו בפחות.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•פיית הספרים
הומו פאבר

הומו פאבר

מקס פריש

לא קראתי, אבל לידיעתכם, יש סרט, עם ז'ולי דלפי מ 1991
http://www.imdb.com/title/tt0102050/?ref_=sr_4
בעברית נקרא "הנוסע פאבר"
http://www.third-ear.com/title/46174/

לפני 12 שנים•פיית הספרים

ביקורות נוספות על "בלזק והתופרת הסינית הקטנה"

בלזק והתופרת הסינית הקטנה

בלזק והתופרת הסינית הקטנה

דאי סיג'י

#
שני נערים – חברים מינקות, בתולים על סף הבגרות, עירוניים, צאצאים לאינטלקטואלים בעלי זכויות יתר שיש לחנכם מחדש - מוצאים את עצמם בכפר נידח, באיזור הררי קרוב לטיבט, בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, במהלך "מהפכת התרבות" הסינית (לא יודעת אם היתה מהפכה, הרבה תרבות כנראה לא היתה שם).
הנערים האלה הם גיבורי הסיפור הזה: המספר בן 17 שני הוריו רופאים בבית חולים בעיר גדולה. חברו לואו, כריזמטי קטן בן 18, שאביו הוא רופא-שיניים מפורסם שנדון להשפלה פומבית ולמאסר עקב העובדה שהוא טיפל אישית בשיניו הכואבות של מאו וגם סיפר על זה. מסתבר שכל רמז לחולשה אצל המנהיג נחשב כחתרנות מסוכנת. שני הנערים הגיעו לכפר כה קטן, שיכול היה לקלוט רק שני "מתחנכים מחדש". התושבים היו כה בורים ועניים – וכמובן אנאלפבתים – שלא ראו מימיהם ספר ולא ידעו למה הוא משמש.

לא ידעתי כמעט כלום על מהפכת התרבות, וזה, בתמצית, מה שלמדתי: היא התרחשה בין השנים 1966 – 1976 (יחסית לזמן הקצר שהתחוללה, פגיעתה היתה רעה ובחלק מהתחומים בלתי הפיכה) מאו מצא את עצמו אחרי איזה כישלון, עם פחות מדי מההערצה המגיעה לו, לדעתו, הגה את הרעיון הגאוני להעביר חלקים גדולים מהאוכלוסייה – בעיקר צעירים משכילים אך לא רק – לאזורים כפריים. שם יעבדו את האדמה ויסודותיהם התרבותיים המנוונים יוכחדו כראוי. לא היה תאריך תפוגה לגזר הדין: בעלי יסודות קונטר-רבולוציונרים "קלים" יכלו לצפות לחזור למשפחתם אחרי כשנתיים-שלוש של עבודת-פרך. שוורים מועדים בעלי רקע אינטלקטואלי ולא-עממי, כמו גיבורי הסיפור, לא היו צפויים לחזור כלל למשפחתם. בעקרון הם שמשו אריסים/עבדים לכפרים אליהם הוקצו, כשהשוט מעל לראשם, פרט לתקווה לרַצות את עונשם ולשוב למשפחתם, היה "מינהלת המחוז" שמי שהגיע לידיה יכול לצפות לעינויים ונכות.

הייתם מצפים שהסיפור הזה יתרכז בהלם התרבותי שעובר על הצעירים, בעוול שנעשה להם, בגעגועים לחייהם הקודמים ולמשפחתם. זה לא הסיפור הזה. ביד קלה מתאר סיג'י את המציאה בה נתקלו הנערים במקרה – מזוודה מלאה תרגומים לסינית של ספרים קלאסיים מהספרות הצרפתית – בלזק, הוגו, דיומא, רולן – ובדרך המשעשעת בה העבירו את המציאה לרשותם. הסיפורים שהם קוראים מלמדים אותם את מה שלא ידעו – על אהבה, על מין, על התנהגות. הם מעבירים חלק מהסיפורים גם לתושבים איתם את חולקים את גורלם. במהלך הסיפור יש הרבה "חינוך מחדש" ולא רק הנערים מתחנכים.

סיפור קטן, משתמש בהומור, בסיפור אהבה, מתאר פיסת חיים בלתי-אפשרית ודי מחרידה בנימה אנושית, משעשעת וחיובית. זה לא שקשה למצוא פה תיאורים שקוראים מערביים יראו כדוחים, כאכזריים (לבעלי חיים ולבני אדם חלשים), כמו, נניח, ב"בלדות השום" של מו יאן, בן דורו של סיג'י, שעבר גם הוא תהליך דומה במהפכת התרבות. בניגוד לסיג'י שהיגר לצרפת, והפך שם סופר ותסריטאי, יאן נשאר בסין, נשאר קומוניסט וזכה בנובל.

יש המון סינים בעולם. אם הייתי נטולת פניות והוגנת הייתי צריכה לכבד את החלטתם לבחור בדרך בה הם רוצים לחיות ובמנהיג אותו הם רצו להעריץ, ולא למתוח ביקורת על מאות המיליונים שבחרו מנהיג ודרך שאינם מקובלים עלי. בוזו לי – אבל לא הצלחתי להתאפק...


1/2

לפני 5 שנים•
★★★★★
•yaelhar
בלזק והתופרת הסינית הקטנה

בלזק והתופרת הסינית הקטנה

דאי סיג'י

שלוש שעות מספיקות.
הספרון קטן ודק, רפוי משהו, בדיוק כמו הסיפור על שני נערים הנשלחים לחינוך מחדש בכפר הררי וגניבת מזוודה אחת של ספרים מערביים אסורים מסבה את אופיו של התהליך שהם אמורים לעבור בינות לשדות התירס והאורז, "חיות טרף בלתי נראות" התחומות במטווה מסעות של חייט כפרי ובתו שכובשת אותם. "חינוך מחדש נוסח בלזק".
שני הגיבורים משתנים כל כך לאורך סיפור כה קצר. המספר - אליו תחושו קרבה בזכות היותו פרח הקיר השקט והנאמן לפרקים וערמומי ומלא תושיה וחיות לעתים - מגדיר זאת באופן יוצא מן הכלל בסכמו את התקופה שבילה ב"עוף החול של השמים", כאמור, "חינוך מחדש נוסח בלזק". בזכות בלזק, "ז'אן קריסטוף" ו"הרוזן ממונטה כריסטו" הם משנים את חייהם שלהם בהפגנת תעוזה מדהימה תחת משטר אימים מבחינת תעמולה שנציגו בכפר לובש פנים רדומות, בעינו השמאלית שלוש טיפות דם ורכס של הרי בזלת בפיו. הם משנים את חייו של ידיד עבר מעירם. כמו גם את חייו של החייט, שלו למעמד של ידוען בקרב הכפריים. ומעל הכל, הם משנים את חייה של התופרת הסינית הקטנה, המתוקה, היפה: "בעזרת הספרים האלה, אשנה את התופרת הקטנה. שוב לא תהיה בת הרים פשוטה", וכך היה.
קשה לבקר כל פרט אחר מלבד העלילה, שהיא כל כולו של הסיפור: לא שמתי לב לכתיבה, אף לא לבניית הדמויות וכו'. חייתי בסיפור יפהפה שמצליח לתאר את עצמי ואת תחושותיי, אלא שאיני יודעת אם תחושות אלה אכן היו במציאות או שמא דמיינתי אותם במסעותיי הספרותיים. דוגמא היא השתלטותו של חלום בלהות על המציאות.
חרף הסגנון הפשוט שאינו מתיימר לפרוץ מוסכמות -כל תכנו מונע מכוח חתרנות, מאופק ומהודק אך מתאר תאוות אנושיות אדירות.
יפהפה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נערה עם קעקוע דרקון
בלזק והתופרת הסינית הקטנה

בלזק והתופרת הסינית הקטנה

דאי סיג'י

ספר מעניין, קראתי אותו בתקופת טיולי בסין, כך שהוא בא בזמן מצויין ובזכותו למדתי מעט יותר על מהפכת התרבות בסין... מומלץ

לפני 19 שנים•
★★★★★
•עידו
בלזק והתופרת הסינית הקטנה

בלזק והתופרת הסינית הקטנה

דאי סיג'י

סין,1970 .שני בנים ממשפחות אינטלקטואלים שכעת נחשבות לאויבי העם נשלחים ל"חינוך מחדש" בכפר נידח במחוז סצ'ואן. בין העבודה הקשה והסתגלות לפרידה מהבית ומהעיר הם פוגשים את התופרת הקטנה ,בתו של תופר המחוז ,נערה כפרית בורה היחידה שנועלת נעליים באיזור.
בעזרת ספרים מערביים אסורים שהם מצליחים להשיג בגנבה ,הם כובשים את לב הכפריים בעזרת סיפור סיפורים. במקביל הם מחנכים את התופרת הקטנה מנערה כפרית לנערה משוכללת.
מדובר בסיפור קצר - 160 עמודים שקראתי תוך 4 שעות .סיפור על אהבה ,תמימות,התבגרות ,עבדות וחופש המחשבה.
נקודה מיוחדת בסיפור : לאחר ששני הנערים מגלים את הספרים האסורים הם מרגישים שנאה וכעס . שנאה וכעס על האנשים שלקחו מהם את הספרים האלה. שמנעו מהם לקרוא ספרים על אהבה והגיבלו אותם לספרים על אידאולוגיה.

הסיפור נכתב בחוכמה רבה ובהומור .

מומלץ

לפני 17 שנים•
★★★★★
•yuli
בלזק והתופרת הסינית הקטנה

בלזק והתופרת הסינית הקטנה

דאי סיג'י

ספר מיוחד מאוד, אהבתי

לפני 18 שנים•
★★★★★
•snowhite
דירוג
4.0
לפני 18 שנים

“ספר מיוחד מאוד, אהבתי”

6/6
ביקורות על בלזק והתופרת הסינית הקטנה
הבאה
אין ביקורת הבאה