אני מתה על פקקים באוטובוס ,כמה שיותר ארוך יותר טוב ,
זה הזמן הכי טוב שיש לי לקרוא בשקט ולהנות מהספר .
והכי טוב כשיש כסא לשבת בו ומזגן דולק .

אז לשמחתי הרבה היום היה פקק די ארוך מצומת גהה לכיוון ראשון והיו לי 45 דקות נהדרות של שקיעה מוחלטת בספר :)

סיימתי לפני חצי שעה את הספר והדבר הראשון שעשיתי היה להתקשר לבת דודתי ולאמר לה שהיא פשוט תאהב את הספרים האלה !!
היא כמובן שמחה מאוד >.<

אני כלכך מקווה שיצא עוד ספר ,
אני פשוט מאוהבת בדמות של בונז , ואני כלכך מקנאה בקאת' בגלל זה .
הסיפור מתחיל 4 שנים לאחר שהספר הראשון מסתיים ,
קאת' מנהלת יחידה מובחרת לציד ערפדים
נראה שסוף סוף היא התגברה על בונז.
עד לרגע שהוא חוזר ובפיו חדשות מסעירות יש חוזה עליה
ועכשיו קאת' צריכה להעמיד פנים שאין לה רגש כלפי בונז ולנסות לעבוד יחד ...

וואו זה כל מה שיש לי לומר
אני כלכך נהנתי מהספר :)
הוא כתוב בצורה כלכך מושכת שאי אפשר להניח אותו לרגע
כלכך התבאסתי שהייתי צריכה לעבוד היום ....
ואמרתי תודה לאל על הפקק - כי אם הייתי מגיעה מהר יותר הביתה הייתי נאלצת להפסיק לקרוא ולהתעסק בקוספליי למחר (אל תשאלו )

העלילה מעניינית ,
והרומן בין בונז וקאת' פשוט מקסים .
אני תמיד חושבת לעצמי למה האקס שלי לא היה כזה !
למה אני לא מצליחה למצוא גבר כזה ...
והסקס כתוב בצורה נהדרת ! אפילו הסמקתי לכמה רגעים ^^

כמו שכתבתי בביקורת על הספר הראשון
לא באמת לומדים משהו עמוק
אבל לפעמים צריך ספר שסתם מהנה וגורם לחייך
וגורם לך לקוות שאת הדמות הראשית שלו :)

קטעי האקשן טובים מאוד
וגם הדיאלוגים שנונים
בקיצור אנשים
תקראו ואני מקווה שתהנו ממנו

ספר פשוט מדהים!
כתוב בצורה קלילה וזורמת.
הספר ממש מצחיק ומשעשע, אפילו צחקתי בקול רם די הרבה פעמים.
הסוף שלו ממש מעורר ציפיות בקשר להמשך (שאמור לצאת עוד מעט!)
~~~~ספויילרים~~~
אז קאת' ובונז חוזרים בספר הזה, שזה מה שהכי ציפיתי לו, ולא יכולתי להפסיק לקרוא עד שהגעתי למקום שבו הם נפגשים שוב, ואז יכולתי לנשום בהקלה.
הספר הזה נהיה ממש מעניין, אפילו הרבה יותר מהקודם ויש הרבה יותר פלפל בעלילה.
אבל (ואבל גדול מאוד) מתחיל קטע של משולש אהבה! כמה אפשר לדחוף משולשי אהבה לספרים?! לדעתי כבר מיצינו את הקטע הזה! הניחו למשולשי האהבה לנוח על משכבם בשלום! אבל מצד שני, זה לא בדיוק משולש אהבה, כי הרי קאת' אוהבת רק את בונז, נכון? או שלא...? (טאמטאמטאמטאממ....)
~~~~~סוף ספויילרים~~~~~

אבל הספר היה כל כך יפה! ומותח! איך אפשר שלא לתת לו 5 כוכבים ולהמליץ עליו בחום?
אזהרה: הרחיקו את הספר מילדים שעוד לא מלאו להם 12 לפחות(ואם עוד לא מלאו לכם 12, הרחיקו אותו גם מעצמכם), אלא אם כן אתם רוצים להרוס להם את כל הילדות. האמת שגם לי זה די הרס את הילדות, אבל אני התמודדתי.

ממליצה! (לגיל 12+)

אם הגבתי על הראשון בוא נגיב גם על השני, לילות לבנים הוט ההמשך של ציידת הלילה, אז ככה הקטע שהכי אהבתי הוא הקטע שקאת פוגשת את בונז לראשונה אחרי 4 שנים, ביום החתונה של החברה הכי טובה שלה, כשקראתי את הקטע הזה הלב שלי חזר לחיים כשהתחלתי לקרוא את הספר רק חיכיתי בכיליון עיניים לפגישה שלהם יחד, איי כל כך שמחתי, הלווי שבונז הערפד בן המתיים וארבעים אם אני לא טועה היה אמיתי, חיי, קיים, אבל זה ספר לא?, בוא נראה מתי יצאה הסרט ואז נראה מי ישחק את בונז החתיך!!, בגדול הספר הזה היה מדהים בדיוק כמו הראשון, מחכה כבר לשלישי, יש למשהו מוסג מתי הוא יצאה?!, זה ספר מותח מרגש מסעיר, ומלאה ברומטיקה ואהבה, וכנראה שדרך הספר הזה אפשר להבין מהיא אהבה אמיתי.

הספר הראשון של לילות לבנים הרבה יותר טוב מאשר השני, ולמען האמת אני מאוכזבת.
הספר השני משום מה נמרח, אין הרבה עלילה וישנו רעיון מרכזי שאותו הסופרת מורחת יותר מדי עמודים וחבל לי, היא לקחה עלילה מקורית שדי הפתיעה והרשימה אותי ויכלה לעשות כל כך הרבה בספר השני, אבל זה לא קרה. ( אחד הדברים החיוביים שיאמרו לזכותה הוא הגילוי על דון )
בנוסף, הדמות של קאת סוף סוף הצליחה לגרום לי לא לחבב אותה. יש לי בכללי בעיה עם דמויות ראשיות נשיות, יותר מדי דברים שאני שונאת והסופרים קולעים בול. לא שנאתי אותה בהתחלה, להפך, היא נחשבה לראויה מבחינתי ואילו בספר השני מעצבנת, ילדותית ומפגרת. כאילו היא שכחה לגמרי את העובדה שהיא הזניחה את האהוב שלה וברחה, אין לה יותר מדי ערכים, עקרונות ואופי.
בהתחלה כמובן התרגשתי כמו כל הקוראים מהפגישה שלהם ומהעקשנות שלה לא להתמסר לו ואהבתי את זה.
אבל אז עמוד דילג אחר עמוד וקאת נהפכה בלתי נסבלת, מגיבה כמו ילדה קטנה, השפה הבוטה והחריפות שלה כבר לא נשמעים משעשעים אלא יותר מפגרים ובורים.
אני אוהבת את הקשיחות ולפעמים את האובססיביות שלה(בדגש רב!) אבל ישנם כל כך הרבה צדדים שמצליחים להתעלות על החיבה הזאת אליה.
בונז נשאר נהדר אין ספק בכלל, אני אוהבת אותו אבל כנראה לא מספיק בשביל שיגרום לי להמשיך.
הסופרת כל פעם מנסה לעלות דמות זכר או נקבה שינסו לגרום לשניים למתח, וזה נפלא! אבל זה לא באמת הולך, וזה מתחיל לשעמם. קאת כועסת על בונז והם מתעמתים ואז שוכבים והכל בסדר (?)
למה אין דמות שבאמת השפיעה על העבר של אחד מהם וחוזרת? זה יותר מזכיר לי דמדומים בקטע הנצחי ושאף אחד לא יצליח לשבור ביניהם, אני לא אומרת שכל דמות שתופיע תהרוס להם את הקשר אבל ברור לי ואני בטוחה שלכל הקוראים היה יותר מעניין אם לבונז הייתה אהבת אמת בעבר וקרה משהו והיום הם נפגשים יוסיף הרבה יותר מאשר דמויות שטחיות שסתם חוזרות על רצף צפוי.

חבל לי על הספר הזה, חשבתי שאקרא אותו בשקיקה אבל הנה עוברים העמודים ואני מתחילה להשתעמם, אולי אכריח את עצמי להמשיך לקרוא ואשנה את דעתי, אני מקווה שכן.
באמת אהבתי את הראשון.

והנה, גם אני נפלתי...
ספר מושלם, ממכר, מעניין ומותח.
כתוב בצורה נפלאה, דמויות עמוקות, מערכת יחסים מתפתחת ועלילה מעניינת.
בוודאות יגרום לכם להתאהב בערפדים!
סדרה מעולה.

אחרי שנסחפתי קשות אחרי הספר הראשון לא יכלתי להרגע עד שהיה שברשותי הספר השני
ומה אומר ומה אגיד ... פשוט מדהים !!!
סוחף כמו קודמו ומרגש לא פחות .
לאחר הפרידה מבונז ( פרידה שנועדה להגן עליו) ובעוד היא עומדת בראש סוכנות ממשלתית שנועדה לחיסול ערפדים המאיימים על שלום הציבור,
מתמודדת קאת׳ עם ערפד עוצמתי שהיה למעשה הערפד שהמיר את בונז מבן אנוש לערפד .
ערפד זה החליט לצרף את קאת׳ לאוסף הפרטי והייחודי שלו
היחיד שיוכל לסייע לה להחלץ מהמצב הוא בונז, אהווב ליבה ,קאת׳ חוברת אליו שוב לסיפור עוצר נשימה שאי אפשר לעזוב
מומלץ בחום !!!!

מכירים את זה שאתם קוראים ספר, שהוא המשך לספר ראשון בסדרה שהיה לא רע,
אבל הספר השני הוא פחות טוב?
זה אחד הספרים שזה קרה לי איתם.

תקציר:

"אם תברח ממני, אני ארדוף אחריך, ואני אמצא אותך..."

ארבע שנים מאוחר יותר. קאת בלי בונז, האקס המסוכן והסקסי שלה. היא כעת סוכנת ביחידה ממשלתית סודית שמטרתה לחסל אל-מתים רצחניים המאיימים על שלום הציבור, ועדיין עושה שימוש בכל מה שבונז לימד אותה. אבל כאשר קאת נעשית בעצמה יעד להתנקשות, היחיד שיכול לעזור לה הוא הערפד שהותירה מאחור. עד מהרה היא מגלה שהתשוקה בוערת לנצח... ושבנוז לא מתכוון לתת לה לחמוק ממנו שוב."

אז ככה.
ההתחלה הייתה לא רעה. אפילו מבטיחה.
הסיפור נפתח כ-4 שנים אחרי הסיפור הקודם.
קאת הייתה אמנם שבורה ועצובה מהפרידה מבונז,
אבל היא עדיין הייתה באדאס-ית, חזקה, אמיצה, חכמה(יחסית),
עם עמוד שדרה ודעתנית.
אבל אז בונז חוזר לסיפור.....

אחרי שהוא חוזר, אז העלילה עושה "סטופ", ומחליטה להתעסק בעיקר בקטעים האנטימיים
בין בונז לקאת.
אין לי בעיה עם זה, לא ממש, אבל הבעיה היא שכמעט כל הספר זה ככה.
העלילה בספר כמעט ולא קיימת.
כאילו שהעלילה היא תירוץ לקרוא כל מיניי קטעי סקס, פורנו וסאדו מאזו(סוג של)בין קאת לבונז.

והדמויות, אוי, הדמויות פשוט מרגיזות!
קאת, שכמו שציינתי, הייתה בהתחלה מגניבה, בעלת עמוד שדרה, חזקה ועצמאית וכל תכונה פמיניסטית אחרת,
נהיית חלשה, תלותית, קנאית ומעצבנת ברגע שבונז חוזר לסיפור.
למשל, בספר היה קטע שאחת האקסיות של בונז מתחילה להגיד לה משהו בסגנון ה:
"בונז אף פעם לא אהב אותך, לא אוהב ולא יאהב אותך והוא שכב עם עוד מיליון כמוך",
אז קאת בתגובה לזה מתחילה לעשות איתה קרב חתולות, במקום להתנהג בקור רוח והיגיון שעוד היו לה(קצת)בספר
הקודם.

בונז גם היה מעצבן.
הוא כעס על קאת כי היא עזבה אותו, למרות שהיא הסבירה לו שזה מסוכן מידיי
שהם יהיו ביחד.
איזה טימטום!
היא פא***ינג רצתה להציל אותך!(מצטערת על הקללה, אבל זה באמת הרגיז....
לפחות זה מתאים לרוח הספר, הא?).
אה, והכי מפגר וקורע, הוא סולח לה על זה אח"כ!
רציתי להגיד לו:
"כן, בונז, תודה רבה שאתה סולח לה על זה שהיא ניסתה להציל אותך!"
איזה אידיוט!

עוד קטע שהרגיז היה כשבונז וקאת מתראים אחריי 4 השנים
שהם לא ראו זה את זו.
מה הם עושים בסיטואציה הזאת?
הם לא מנסים לדבר כמו שניי אנשים בוגרים, ליישר את העניינים בינהם.
לא! הם עושים משחקי חתול ועכבר ומנסים לעורר קנאה אחד
בין השני!
הם התנהגו פשוט כמו ילדים קטנים, בניי 5!


והאובססיה!
היא רק עלתה פה מדרגה!
הם כ"כ דבוקים אחד לשני, שזה נראה כאילו אין להם בכלל חיים!


זה לא שלא הייתה עלילה.
הייתה, אבל ממש מועטה.
אפשר לומר שהעלילה ממש "נדפקה"(תרתי משמע).

בעיקרון, אני יכולה להגיד שההתחלה והסוף לא רעים,
אבל זהו.
בהחלט מאכזב.....

לדעתי הספר ךיךות לבנים הןוא ספר מיוחד במינו שמספר על הלילות הלבנים של ילדת עקשן ממש מיוחדת...ואני ממש רוצה ליקרוא ספר זה.

המשך הסדרה של ציידת, ספר נחמד ומעניין, הכתיבה קלילה וזורמת.