לפני הכל : איכסה על הכריכה המזעזעת ופויה על השם , אמנם זה תרגום די סביר ל Guilty pleasures
אבל אפשר היה למצוא שם אחר שמעביר את הרעיון של הביטוי בצורה יותר בהירה.
זה מה שכתבתי ב 2010:
קינסי מילהון סטפאני פאלם וסאני רנדל היו מסתדרות מצויין עם אניטה גיבורת הספר. סוג של חוקרת פרטית עצמאית אמיצה סופגת מכות ונותנת בחזרה. זה לא סיפור ערפדים רגיל אלא סיפור בלשי על רקע עולם שבו ערפדיות היא תופעה רגילה(כמו גם אנשי זאב אנשי עכברוש זומבים וכל כוכבי סרטי האימה )ספר מותח,משעשע בידור קליל .לאוהבי בלשיות הנאה מובטחת.
ולמרות שזה נכון גם בקריאה נוספת עדיין זה לא ממצה.
ולמרבה הצער בקורת חדשה דורסת את הקודמת.
מצד שני היא גוררת אתה את כל הלייקים...
13.6.20
הרבה לפני באפי קוטלת הערפדים קמה לנו אניטה בלייק (1993 ),לא צ'יר לידר בלונדינית אלא - כמו שחבר לשעבר כינה אותה - בובת חרסינה קטנה .וזה תיאור שאניטה לא סובלת.
אניטה היא "מנפישה" כלומר מישהי שמסוגלת להקים לתחייה -כזומבים - את המתים וגם להשיבם למנוחתם, והיא חזקה בתחומה, יש לה קוד מוסרי חזק מאד שהיא פועלת לפיו,היא לא תפגע בחפים מפשע גם אם הם ערפדים , היא תגן על חיי חבריה אפילו במחיר חייה שלה,גם אם היא מבועתת מאד ממה שעליה לעשות היא תעשה את זה.
יש לה יכולות גופניות ומנטליות, היא הכשירה את עצמה ועדיין היא בת אנוש והיא פגיעה.
הסיפור נמסר מפיה ואנחנו לא יודעים כמעט כלום על עברה או על משפחתה, למעט רמזים פה ושם, שמין הסתם יתפתחו בהמשך הסדרה.
כיום היא עובדת שכירה בסוכנות של מנפישים המנוהלת על ידי ברט הנכלולי אבל לא מושכת ידה מעבודות פרילאנס. בין השאר היא גם יועצת מקצועית לחוליית העל טבעיים במחלק הרצח המשטרתי .
אבל היא לא מוכנה לעבוד עם ערפדים, הם מכנים אותה ציידת הערפדים או הקוטלת , היא יודעת להתמודד עם רובם ,יודעת לעמוד בפני הקסם שלהם ויודעת איך להרוג אותם, למרות ואוליי בזכות הפחד מהם.
לפני כמה שנים הייתה מעורבת בקרב קשה וצולקה על ידי ערפד בשם ולנטיין שחשבה כי השמידה אבל הוא יצוץ לנו במהלך הסיפור.
אז בעולם אלטרנטיבי בו ערפדיות חוקית ומוכרת - זכויותהם מעוגנות בחוק , יש כנסיית ערפדים (המבטיחה ..חיי נצח) ולונה פארק ערפדים ומועדוני חשפנות ערפדים , עולם שבו יש מועדוני מעריצים אליהם בני אנוש רגילים מגיעים כדי שערפד ינשך אותם, אניטה מסרבת להיות מוקסמת,בשבילה ערפדים הם מקור הרוע.
אבל ערפדים - ולא הפחותים או החלשים שבהם - נרצחים בעיר ואף אחד לא ממש מתרגש עד שניקולאוס הערפדה השליטה ומלאת העוצמה סוחטת את אניטה למצוא את הרוצח.תוך איום על חיי חברתה הטובה
החקירה מערבת אותה במאבקי שליטה בעולם הערפדים ,אנשי העכברוש ומנפישים.היא נעזרת בשלל דמויות מכל סוג ומין , וכמובן פותרת את התעלומה ,מענישה את הרעים ומצילה את התמימים.
זו לא תעלומה גדולה והפתרון נחשף יותר בגלל הרוצח ולא בגלל כישורי הבלשות והניתוח של אניטה
בעולם שבע ואדיש בו גבול האנושיות אינו חד משמעי , אניטה היא גיבורה אמינה , מלהיבה ,מלאת קונפליקטים וכמו כל גיבור קלאסי משתדלת לעשות את הדבר הנכון
בעולם בו צריך צו בית משפט להריגת ערפד אבל מקובל וראוי להרוג אותם ללא אפשרות העמדה לדין כשאניטה היא השופטת והתליין.
אניטה שמצד אחד צדה ערפדים אל מתים המשעבדים בני אנוש לרצונם ומצד שני מעירה לחיים מתים לבקשת קרוביהם או המשטרה תמורת בצע כסף ,מתים שהופכים זומבים משועבדים לרצונה,
יותר מכל זהו סיפור על מאבקה של אניטה להישאר נאמנה לעצמה, לעקרונות שלה , לחברים שלה , להעניש את מי שפגע ביקרים לה ולשרוד.לשרוד כאדם אנושי ,כזה שאינו משועבד לרצונו של איש.
עולם הספרות הבלשית /משטרתית/מותחנית עני בגיבורות שכאלו וחבל שמודן או כל הוצאה אחרת לא הרימה את הכפפה והמשיכה בתרגום עלילותיה.

בשנות התשעים תרבות הערפדים הייתה בשיאה עם עלייתה של סדרת הקאלט "באפי קוטלת הערפדים" ויציאת הסרט "ראיון עם ערפד" המבוסס על ספרה של אן רייס. בשנתיים אחרונות נראה כי הערפדים חוזרים לחיינו בכל מקום. ספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה, אין מדיה המוגנת מפני פלישה זו. הבעיה היחידה היא איך למיין מתוך כל הג'אנק הזה את הסיפורים הטובים באמת.
הבעיה שלי עם כל סדרות הספרים (וטלוויזיה וסרטים) החדשות היא שהדמויות חלשות והעלילה ממוחזרת וטיפשית. סדרת הספרים "דמדומים" של סטפני מאייר מציגה את הדמות הנשית הראשית כבחורה חלשה שאינה מסוגלת לקבל החלטה אחת חכמה ופרקטית בחיים שלה ורק יושבת ומחכה בחוסר אונים שהגברים סביבה יחליטו הכל בשבילה.

גם בסדרת הטלוויזיה "דם אמיתי" המבוססת על סדרת ספרים מאת שרלין האריס, סוקי נתונה למניפולציות של הערפדים הגברים סביבה ואין לה ברירה אלא לעזור להם. אם כבר יש דמות נשית חזקה בספרים אלו, היא כנראה רשעית. אבל גם לא רשעית חכמה במיוחד.

בנוף עגום זה עומד לבדו הספר המצוין "תענוגות אסורים" מאת לורל ק' המילטון. הספר מקורי, העלילה מפותלת והדמויות חזקות. אניטה בלייק, ציידת ערפדים, היא האישה שאפילו הערפדים הקשוחים ביותר מפחדים ממנה ולכוחות ההפנוטים המושכים שלהם אין שום השפעה עליה. אך אם ערפדים נחשבים ליצורים הכי חזקים בעולם ומסתובב בחוץ מישהו שרוצח ערפדים, אין לערפדים ברירה אלא לפנות אליה בבקשה לפתור את התעלומה ולהפסיק את הרציחות.
אניטה חשבה שהיא מכירה היטב את עולמם האפל של יצורי הלילה אך מהר מאוד מסתבר לה כי יש לה עוד הרבה מה ללמוד. תושייתה של אניטה ועקשנותה הם אלו המניעים את העלילה הסבוכה קדימה ואי אפשר שלא להעריך את דמותה הקשוחה והאמיצה.
גם הנבלים בסיפור מפתיעים ודמויותיהם מורכבות .
קיימים בספר כמה אלמנטים שאולי יהיו לכם מוכרים מסדרות הערפדים החדשות, אך תזכרו שהמילטון כתבה אותם קודם.

אניטה בלייק. המוציאה להורג.
לפני שנה- שנתיים רוב סיפורי הערפדים היו על ערפד נאה שבת אנוש מתאהבת בו ( דמדומים ... ) ועכשיו יש טרנד של רוצחת ערפדים שהיא על הדרך חצי אנושית או בעלת כישורים מיוחדים ( ציידת הערפדים ותענוגות אסורים)
אניטה בלייק היא הדמות המרכזית שמזכירה לי מאוד את הדמות הראשית מ'ציידת הערפדים' אישה קשוחה או בת זונה קשוחה, אכזרית, עם כישורי רצח מטורפים, הומור וסלידה מגברים או יותר נכון קשה להשגה. אין ספק שהיא גרמה לי להיות משועשעת.
הדמויות האחרות שבספר היו מגוונות, חביבות והועילו לזרימת הסיפור.
מה שכן, לא אוכל לומר שנכנסתי לספר עד כדי כך, הפעם הייתי בתור תפקיד הקוראת בלבד. בלי לנסות לכוון את הדמויות או לפחד על עתידן.
ספר טוב בסך הכל, רק חבל שלקראת מאה העמודים הנוספים יש מריחה שכבר גרמה לי אישית לאבד סבלנות.
מרגיש שחסר משהו, אולי רומן סוער או איזושהי תשוקה - לא ברור מה, אבל אם יש ספרי המשך - מקווה שתשלים את החסר.

סה"כ נהנתי
אומנם לא הרעיון הכי מקורי אבל עדיין הסופרת הצליחה להעביר אותו בצורה רעננה וסוחפת.

הדבר היחיד שבאמת הפריע לי, ויכול להיות שזה רק עניין של תרגום, הכפלת האותיות(!), זה פשוט שיגע אותי.
כל ה"בטחחח" והשימוש הבלתי פוסק ב"לאאא". יש דרכים אחרות ומגוונות יותר להעביר צניות.