ביקורת ספרותית על אגם החלומות מאת קים אדוארדס
ספר בסדר

---

כאשר אני בוחרת ספר קריאה, הסופר הוא חלק חשוב מהבחירה.
את קים אדוארדס פגשתי ב"בתו של שומר הזיכרון", להבדיל מהרבה מאוד אנשים אני לא אהבתי, וקים ואני לא הפכנו לחברות טובות.
את הספר "the lake of dreams" קניתי עם זיכוי שכמעט ופג תוקפו, וקיוויתי שהוא לא יהיה בזבוז של זמן.

אחרי קריאת הספר אני חייבת לציין שיש באדוארדס משהו שמזכיר לי את ג'ודי פיקו, ואני לא מעריצה גם שלה, יש רצון לייצר מתח על ידי דרמה מוגזמת, ולעתים מרגישים שקוראים ספר שהוא בעצם טלנובלה,

הסיפור סובב סביב תקופה שדווקא עניינה אותי מאוד, זכויות הנשים בארה"ב, המלחמה על החופש לעשות ולחשוב ולחלום, וזה בעצם החלק היפה של הספר, כאשר הקורא מגלה את רוז, דמות אמיצה של אישה שוויתרה על הרבה אבל גם זכתה, כאשר קוראים על חלונות הזכוכית והמלאכה העדינה מה שגרם לי לפנות ליוטיוב ולהתפעל מהאומנות האדירה הזו, זה החלק הטוב ביותר של הסיפור,
חבל ששאר הספר לא ממריא, הגיבורה הרגיזה אותי, החפירות המייגעות בנבכי נשמתה הדואבת, הדילמות המוסריות והמצפוניות, זה פשוט עייף אותי.

קשה לי להחליט אם הספר הוא בזבוז של זמן או שהוא בעצם ספר טוב, ברור לי שייתכן מאוד שאנשים רבים אהבו אותו, אני גם אולי אולי יכולה להבין למה, אבל אנשים רבים גם אוהבים את פיקו,

בסך הכל,
בסדר.

» ביקורות נוספות של עדי
» ביקורות נוספות על אגם החלומות