"עיר העצמות" מאת מייקל קונלי (הוצאת מודן, 2005) הוא הספר השלישי שאני קורא אודות גיבורו הקבוע (אם כי לא היחיד) הארי בוש, בלש במחלק התיקים הלא מפוענחים של משטרת לוס אנג'לס. בוש הוא בלש ותיק, לא רחוק מהפרישה, גרוש ואב לילדה בת תשע. בעברו לחם בוש במלחמת וייטנאם כ"חולדת מנהרות" (עמוד 81), יחידה מובחרת בצבא ארצות-הברית שאנשיה אומנו ללחום במנהרות שחפרו ווייטקונג ובחיילי צבא צפון וייטנאם, לאתר בהן את האויב ולהורגו בדרך כלל באפילה ובקרב בטווחים קרובים. למרות השנים שחלפו המלחמה נותרה נוכחת בחייו. שם למד כי "מי שעובר במנהרה פעמים רבות מדי, סופו שייפגע." (עמוד 158)
עם שובו מן המלחמה, מריר וציני כשם שרק חוויות הלחימה הופכות אדם, התגייס למשטרה והפך לבלש. הוא ילך אחרי הראיות בתיק בלי להתחשב לאן הן ייקחו אותו, ורק בלש ישר כמותו, לא נגוע במשחק הפוליטי שבין מועצת העיר, התובע המחוזי, התקשורת והמשטרה עשוי להגיע לאמת. זה לא מזיק גם שבוש הוא מן הקשוחים, אלו שיודעים לקלוע באקדח אל חוט השערה ולהם זוג אגרופי פלדה.
בספר זה חוקר בוש רצח שבוצע עשרים שנה קודם לכן. הנער ארתור דלקרואה נרצח ונקבר בקבר רדוד בגבעות הוליווד. גופתו מתגלה כאשר כלבו של רופא המתגורר בסמוך לגבעות מוצא את אחת מעצמותיו. במקביל מנהל בוש רומן עם שוטרת מתחילה בשם ג´וליה בראשר. בוש בכיר מבראשר ויחסי מרות אסורים במשטרה. אף שהוא מודע לסכנה שבכך הוא אינו יכול להישאר רחוק ממנה.
כמו בספרים קודמים בוש נדרש לתמרן בין שתי חקירות (מצב תדיר בספרי הז'אנר הבלשי – Hard boiled) ולהתמודד עם נבלים מסוגים שונים ובכלל זה שוטרים מושחתים, שיכורים, סחטנים ואנשי החברה הגבוהה. גם בספר זה חוזרים הקוראים ופוגשים את הניצב אירווינג, אותו קצין משטרה בכיר המפריע לבוש בחיפוש אחר האמת ומנסה להדיח אותו מן המשטרה ואת שותפתו הוותיקה של בוש, הבלשית קיז ריידר.
קונלי מתאר במיומנות את מסעותיו של בוש המתמודד עם פשעים שהם תמצית הרוע שמסוגל לחולל האדם, מה שקונלי מכנה "החשכה הכהה מליל". כך למשל אוסף בוש למזכרת תרמיל כדור "מכל הלוויה של שוטר שהוא השתתף בה. היתה לו צנצנת מלאה." (עמוד 267) בוש הוא אמנם לא פיליפ מרלו, אך ניכר כי קונלי שאב רבים מהמוטיבים מספריו של צ'נדלר אודות הבלש הפרטי הגדול מכולם. גם לג'אז, המוזיקה החביבה על בוש, יש מקום בספר (במיוחד למיילס דיוויס) והיא מלווה את הספר, קובעת את הקצב: "בוש הינהן בראשו, ניגש אל המדף ושלף את "מעין כחול". הוא הניח את התקליטור במערכת והפעיל אותה." (עמוד 76). את הספר תרגם במיומנות אריה חשביה. ההשוואה לספרים מאת קונלי שתורגמו בידי אחרים מתבקשת וחשביה יוצא ממנו כמתרגם המוצלח ביותר.
בוש, מנהל את שתי החקירות במיומנות ובנחישות האופייניות לו, אולם לא בטוח כלל שהוא יאהב את מה שיתברר לו על הקשרים בין הפרקליטות המחוזית, משטרת לוס־אנג'לס ואילי ההון. האמת, לא רע בכלל הקונלי הזה. בוש הוא אחלה בלש שבעולם: קשוח, אמיץ, ישר ונחוש. לא שנון מי יודע מה אבל עושה את העבודה, כמו דרינק של בורבון "Maker's Mark" שיורד בגרון. לא חלק כמו "Macallan" סינגל-מאלט, אבל מפזר את אותה חמימות מרגיעה ומנחמת. כמו עם הדרינק הספציפי הזה, אתה פשוט יודע שבוש לא יעצור עד לפתרון. ספר נחמד מאוד!!!
