ביקורת ספרותית על ים של פרגים מאת אמיטב (אמיטאב) גוש (גהוש)

---

כשאני קורא ספרים מהסוג הזה, אני מתמלא יראת כבוד.
אי אפשר לכתוב סיפור שכזה בלי תשוקה. אי אפשר לכתוב מאות עמודים שכל אחד ואחד מהם עמוס בדמיון, עובדות, התרגשות ועוד המון דברים כאלה.
צריך תשוקה.
זה ספר כמו שהיו כותבים פעם ומכיוון שאני מגדיר את עצמי באופן נחרץ "איש של פעם" אז התחברתי מהאות הראשונה. כבר סיפרתי שאני גרופי של אמיטב גוש וכאן הוא מתעלה על עצמו.
דרך סיפורן של כמה דמויות, משרטט הסיפור את הודו של המאה ה-19, שיא השלטון הקולוניאלי הבריטי, הודו שגוש מצליח ביד אומן להעלות והחיות.
יש פה הכל - עליות, נפילות, אהבה, בגידה, מוסר ואי-מוסר, תאוות ושנאות, אנשים טובים ואנשים רעים ובעיקר יכולת סיפורית מופלאה.
בהחלט לא ספר של עידן ה"ניו-מדיה" ולכן כל כך טוב וכל כך מומלץ.

» ביקורות נוספות של ליאור
» ביקורות נוספות על ים של פרגים