ביקורת ספרותית על ילד האתמול מאת אייזק אסימוב
ספר טוב

---

בראשית היה סיפור קצר מקסים של אסימוב, "ילד קטן ומכוער", שעסק ב"שליפת" דמות מההיסטוריה והבאתה לזמננו כדי לאפשר למדענים לחקור בנוחות את "המוצג" בלי לנסוע בזמן לעבר. ילד ניאנדרטלי קטן נשלף מזמנו, מגייסים לו מטפלת וחוקרים אותו - כמו שחוקרים עושים לחיות המעבדה שלהם. הסיפור עסק ביחסים וגם - כמו בכל סיפוריו של אסימוב - בשיפוט מוסרי. הסיפור היה מתומצת, כמו שאסימוב ידע לכתוב, בלי מלים מיותרות, והצטיין בפואנטה חדה כתער, מפתיעה ומאפשרת לדמיין "מה קרה אחר כך" בדיוק כמו שאני אוהבת.

בספר שלפננו הסיפור הקצר הורחב בשיתוף פעולה של אסימוב וסילברברג, נוסף לו סיפור מסגרת שעוסק בניאנדרטלים מהם נחטף הילד (נושא שהסיפור המקורי כלל לא מתייחס אליו), כל הסיפור עבר עיבוי ואת ה"אחר כך" כבר לא צריך לדמיין...
יש לי בעיה עם ספרים שנכתבים ע"י יותר מסופר אחד: לדעתי יצירה הוא אחד התחומים שלא ניתן לשתף בו פעולה. בניגוד, נניח, לבניית בית או הקמת מפעל מצליח, בכתיבה צריך לתת דרור לדמיון ולא להגבילו ע"י חזונו של אחר.

אז מה יש לי לומר? הסיפור המקורי עדיין כאן, מתחבא בתוך עוד מלים ועוד סצנות, עם סיפור מסגרת לא אמין שמייחס לניאנדרטלים התנהגות של אינדיאנים. בשבילי - שמאמינה ש"פחות זה יותר" - חלק מהקסם אבד עם העיבוד. עדיין הסיפור מעניין והדילמה חיה - במיוחד היום, כשהמדע הוא הדת החדשה, ואנו מתירים למדעננו ללכת רחוק (לעתים מדי) בשם המדע. מי שיכול לקרוא את הסיפור המקורי - פורסם ב"מחר כפול תשע" - עדיף (אפילו יותר עדיף).

*

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על ילד האתמול