ביקורת ספרותית על החופשה של רייצ'ל מאת מריאן קיז
ספר בסדר

---

רייצ'ל ולש היא צעירה אירית המתגוררת בניו יורק - עיר שלדעתה מאצילה על מי שמתגורר בה אוירה של אנשי העולם הגדול - חיה בה חיים שהיא חושבת שהם כייף אחד גדול: בילויים כל ערב, כלומר יציאה למועדון זה או אחר, אלכוהול, סמים "חברתיים" ובעיקר - פגישה והתחככות עם כל האנשים הזוהרים וה"שווים" שהם לא היא. רייצ'ל מתעוררת בוקר אחד בבית חולים אחרי מה שנחשד כנסיון התאבדות כושל, ונשלחת אחרי שטיפת-קיבה לגמילה במוסד אירי לגמילה מהתמכרויות ששמו, למרבה האירוניה, הוא "המנזר".

עולמם של מתמכרים הוא עולם פשוט להפליא: הם ממוקדים במטרה - להשיג את החומר אליו התמכרו - בכל דרך אפשרית. כדי שלא יפריעו להם הם מסתירים את התמכרותם מכל העולם כולל מעצמם, משקרים, מתחזים ודוחים כל נסיון מצד סביבתם לשכנע אותם לשנות את דרכם. רייצ'ל בסיפור היא מתמכרת טיפוסית: זקוקה לחומרים מאלחשים (היא לא בררנית בסוג) כדי לטשטש את דימויה הנמוך והרגשת האפסות בה היא חיה, מה שכמובן גורם לה לעשות דברים שמעצימים את הרגשת האפסות הזו וחוזר חלילה.

הספר כתוב טוב ומתאר בצורה מוצלחת אישיות של מתמכרת - אשה שמעולם לא חצתה את גיל ההתבגרות, שמעריצה אנשים על פי חיצוניותם ה"מגניבה", שמרגישה דחויה ולא מוצלחת, ממוקדת בהעמדת פנים שהיא מישהי אחרת, מאשימה אחרים במצבה ודוחה מעליה כל תובנה או מודעות. ספרים רבים תארו מתמכרים. הספר הזה מתאר את התופעה בדרך קלה לעיכול: הוא כתוב בצורה קלילה, בהומור, ולמרות שהוא ארוך ואפשר היה להסתפק בפחות עמודים, הוא מעניין ונעים לקריאה.

שאלה אחת בכל זאת נותרה לי ללא מענה: ברשימת התודות מודה קיז ל"כל אותם גברים ונשים אמיצים שהתנדבו להכניס לגופם קוקאין למטרות מחקר..." מה? כלומר, מי?...

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על החופשה של רייצ'ל