ספר מדהים.
מה קורה לך כשאת קמה בבוקר ולא יודעת מי את, בת כמה את, מי האיש הזה ששוכב לידך במיטה, האם כל מה שהוא אומר לך - אמת? שקר? כל בוקר, לקום בחזרה לחוסר וודאות.
הספר לא קל כל כך לקריאה רציפה, אני מודה, אבל הוא סוחף, מרגש, מעורר הזדהות, מעניין, לקראת הסוף כבר לא יכלתי להפסיק כדי לדעת את האמת על מה שקרה לגיבורה.
פספוס לא לקרוא אותו.

ספר כייפי!

ספר שמאוד השפיע עלי כנערה.
קראתי אותו יותר מפעם אחת.
ממליצה בחום!

דביר, גבר באמצע החיים, גרוש ואב לבת עשרה, העובד כגרפיקאי בבית דפוס, מקבל טלפון בהול מחברת הקיבוץ בו גדל. ידידתו מפצירה בו למהר לבית החולים לבקר את חברו ארז, המאושפז במחלקה הפסיכיאטרית מרצונו. בהתחלה נראה לכאורה כי ארז הוא הדמות הראשית וסביבו סובבת העלילה, אך האמת היא שארז הינו רק כלי ביד הסופר, לחשוף בפנינו את עולמו הפנימי המורכב של הגיבור האמיתי – דביר.

חזרתו של חבר ילדות קרוב לצד אזכרתו הקרבה של אביו, מעלות באוב נשכחות מהילדות ומתקופת נעוריו, המשתלבות בד בבד עם העלילה ההולכת ונרקמת בספר. במהלך העלילה מוזכרים אירועים ודמויות שמשמעותם לא ברורה לקורא בהתחלה. פעם דביר מספר הוא בגוף ראשון, ופעם זהו המספר הכל יודע, המקלפים למעננו שכבה אחר שכבה, ומאירים בעבורנו את עולמו של דביר. לקורא מתחוור כי הדרך בה תופס דביר את עצמו שונה מאוד מהאופן בו מסתכלות עליו שאר הדמויות – אימו, אחיו, אשתו לשעבר, ביתו וחברי ילדותו.

בספר ניתנת לקורא הזדמנות להיווכח עד כמה המציאות היא סובייקטיבית: דביר וחבריו גדלו יחד באותו הקיבוץ, חוו חוויות דומות בילדותם ובהתבגרותם, ועם זאת כל אחד מהם נצר בליבו רגעים מסוימים, שנשכחו מלבבות חבריו, ובחר בדרכו שלו, תוצר תמונת ילדותם המשותפת כשם שנתפסה בעיניו. הקסם שבחופש בו גדלו מתנגש בחוסר הפרטיות שליוותה אותם לאורך כל בגרותם והיעדר ההורים בקרבתם, ויוצרת בכל אחד מהם תשוקה עמוקה, ההופכת לעקב אכילס בחייו הבוגרים. דביר זוכה להיזון חוזר, מחבריו שעליהם הוא מסתכל מעמדה של נחיתות בעוד הם מביטים בו כלפי מעלה, ומביתו המשקפת לו את היפוכו.

את הסוף כמובן לא אספר לכם, כדי להשאיר טעם של עוד...ולא ארצה להעלאות אתכם בפרטים מיותרים. רק אוסיף ואומר שהעלילה בספר מאוד זורמת, והיא גם כתובה כחוט המחשבה ההולך ומתארך של הסופר. מאוד נהנתי מהקריאה, ואילו היה לי את הזמן הנחוץ לכך, ככל הנראה הייתי מסיימת לקרוא אותו עוד באותו היום שהתחלתי.

מומלץ!

סיפור עצוב, מאוד אמין, המסופר דרך עינייה של אישה כפרית נוצרייה, החווה ילדות לא קלה. קאטרינה מוצאת עניין ביהודים שסביבה, היא עובדת אצלם ומקיימת עימם מערכות יחסים קרובות ולומדת להכיר אותם, את מנהגיהם, את הדרכים השונות בהן בוחרים לחיות בצל השנאה המקיפה אותם. היא מספרת את הסיפור מזיכרונה כאישה מבוגרת בזקנתה.
זה לא ספר קל לקריאה, אך מומלץ ביותר.

ספר תקופתי העוסק במחלקה של חיילי נח"ל בתקופת האינתיפאדה הראשונה. הספר מסופר בגוף ראשון, מפיו של בורלה, בן ה-18 שהעלה פרופיל כדי להגיע לקרבי.
הספר מעלה דילמות מוסריות, מצבים בלתי אפשריים בשטח שמתהלים על ידי "ילדים" שרק התגייסו, מתאר עימותים עם ההמון הפלסטיני בעזה, ומשלב סיטואציות מצחיקות ועצובות גם יחד.
הספר מגיע לשיאו בפרק 18 שנקרא "משהו רקוב בממלכת דנמרק". על פרק זה נעשה מחזה שעלה בקאמרי בשם "ע' 17", שבו כל היצרים, הקשיים, החלומות והמועקות מתפוצצים.
ספר ריאליסטי. חובה לבני גרעין ואלו ששירתו בסוף שנות ה-80. ובכלל, למי שרוצה להבין את ההוויה הצבאית בעזה, באותה התקופה.

ספר מצויין.
אדם זר וחביב מגיע לעיירה ומתחיל לחלק לאנשיה "במקרה" את הדבר שהם הכי רוצים, תמורת טובה קטנה. בהתחלה מדובר במעשי קונדס, אבל מהר מאוד הכל הופך לכאוס אחד גדול ובלתי הפיך.

לא כל הנוצץ זהב הוא - לקח מתבקש מקריאת הספר.

מומלץ בחום!

לא הייתי אומרת שזה ספר אימה. גם לא בהכרח ספר מתח. זה ספר שמספר על התמודדות של אנשי תחנת משטרה עם תופעה על טבעית במחוזם. או בעצם, על בני אדם ואיך הם מתמודדים עם המוזר והבלתי מוכר. ספר מעניין. אני אהבתי.

בהמשך להמלצה למעלה, אני ממליצה לקרוא את הספר מיד אחרי דספריישן, זו אולי הדרך היחידה להבין את הספר. הוא לא הכי קל, כי הוא באמת מבולגן, אבל מצד שני, זה הקסם שלו.
אם אהבתם את דספריישן, כדאי לקרוא גם אותו.