דצמבר, 1987.
מחלקה של חיילי נח"ל, כולם חברי ילדות מחיפה, מוזעקת מתוך הטירונות למחנה פליטים בלב עזה.
המשימה היא לדכא ניצנים של התקוממות מצד האוכלוסייה המקומית, ולחזור בתוך ימים ספורים לשק"ם של מחנה שמונים.
אבל הימים נמתחים לשבועות, חודשים ושנים.
שלוש שנים של שירות סדיר במה שהפך לאינתיפדה הראשונה.
המציאות המוטרפת הופכת כל ערך שהם גדלו לאורו לחסר משמעות.
אבל תודות לכוח ההדחקה הטינ-אייג´רי, הם מוסיפים לעסוק גם בלב המאפליה בנושאים החשובים באמת:
כדורגל, מוזיקה וכמובן בחורות: סקס, סמים ובקבוקי תבערה.
הספר מביא ברגישות ובהומור את סיפורם של רבבות לוחמים, שהשירות באינתיפאדה שינה אותם ללא הכר והותיר בנפשם צלקות.