ביקורת ספרותית על הכל זריז מאת שרי שביט
ספר לא משהו

---

ספר זריז גונב דעת.
אולי כמו האופנה החדשה, אנחנו מעריכים עבריינים כמו זאב רוזנשטיין, סוחרי סמים ומשפחתם , במיוחד אם הבת/בן עומדים לשיר/ לרקוד ולהצהיר כי הם לא כמו הוריהם.
ולפני שאמשיך, סיפור מהחיים. לפני כ 20 שנה נעצר במצריים סוחר סמים ישראלי ונידון למוות. כל העיתונות רגשה ובסוף הוא "ניצל" והגיע לארץ.
אני חשבתי שאם מזימתו היתה מצליחה , הרי מספר מסויים של נערים /נערות ואחרים היו "זוכים" לסיוע בזכותו של הצדיק.
הספר הזה מגעיל כי הוא מנסה לעורר אמפטיה מסוג זה.
יש בו את כל הקלישאות:
-" רקע סוציאלי דפוק"( מענין כי העברינים עם רקע סוציאלי לא דפוק , לא נתפסים או לא מענינים).
-הודו מתוארת כארץ מסריחה ומצחינה שרק סמים והעמדת פנים וחלקלקות נחלתה.
-הישראלי מעורר הזדהות גם אם הוא מתכנן ומבצע מעשה נורא.של יצור וסחר בסמים ולא סתם אלא מסוג "מתקדם", הרי אנחנו ארץ האילתור והיצירה.8200 של הסמים.
- בסוף נתקע סיום "מוסרי".
לעצם הכתיבה. יש בספר כתיבה תזזיתית- באתי , ביצעתי , לעתים דפקתי.
וכמו כל צבר בפנים אנחנו רגשיים, רכים,אוהבים ואפילו עם מעשים טובים בסתר.יש סבתא טובה שמחכה לנו.
מה נאמר, קראתי גם את ספרה הראשון של ה"סופרת".
המלצתי: שני כיוון, יש לך יכולת, השקיעי אותה בכתיבה איכותית. אחרת, תסיימי את חייך בכתיבה של ספרי חנופה יאפית.
חבל"ז

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על הכל זריז