ביקורת ספרותית על ניטשה | מסה ומבחר מכתביו - מאה שנה למותו של ניטשה מאת יורגן ניראד
ספר לא משהו

---

אי אפשר להגיד על ניטשה שהוא קליל, אלא בדיוק ההפך אי אפשר להגיד על ניטשה שהוא מטיב עם הקורא, גם לא שהוא רוכש לו כבוד, גם לא שהוא מזמין ואף לא מבטיח דבר.

אבל בכל זאת ניטשה הוא אחד הפילוסופים הגדולים ביותר למרות שהוא שנוי במחלוקת בנוגע לכמה מדעתיו וטיעוניו. אך הוא פילוסוף כל כך גדול שאפילו תרגומים שלו שהם בעצמם סוג של פרשנות בנוגע אליו עדין לא מאבדים מהעוצמה האדירה של כתביו.

אילנה המרמן לדעתי עושה עבודה טובה בסך הכל עד כמה שאפשר ובהחלט נוגעת בבסיס טיעוניו העיקרים ומביאה הרבה את עיקרי דבריו, יחד עם הבעיות שבטיעוניו, פה היופי הוא שהבעיות לא מסוגלות להחליש את הטיעונים החזקים שלו, ניטשה מודע לסתירות בטיעוניו. אך במקום להתנער מהם ולתרץ בחוסר חן כמו הרבה סופרים, הוא עושה ההיפך ומנפנף בהם בגאון.

אילנה גם כבר התחלה עושה סדר בדברים ומנקה את ניטשה מכל וכל בנוגע לדעות האנטישיות שלו ומתמיכה בהיטלר, וגם את זה שהיטלר שאב את דעותיו הנאציות מכתביו של ניטשה . אין בכתביו של ניטשה דבר בכדי להצדיק את מעשיו של היטלר. ולהגיד שהיטלר שאב את דעותיו הנאציות מכתביו של ניטשה כפי שרובספייר שאב את כוחו מז'אן ג'ק רוסו זה מגוחך ונובע מבורות ומראה על חוסר קריאה אמיתי של הספר, וטענה שכזאת מבוססת בעיקר על רכילות ומהשפעתה של אחותו של היטלר שהיתה אנטישמית בעצמה והיו לה זכויות על כתביו ועשתה בהם שינויים מרושעים ואנטישמיים, אך לא כל שכן ניטשה עצמו.
באותה מידה אפשר לנקות את ניטשה גם מהאשמות בדבר היותו גזען ושוביניסט - למרות שהתואר השני שציינתי הרבה יותר "טעון".

מבלי להיכנס לטיבם של טיעוניו ועמדותיו, ולתועלת שבהם. אני חייב להזהיר שניטשה שואב בקלות וקשה להסביר את העוצמה שלו ואת היופי הגלום בכתיבתו, אלא הרבה יותר פשוט זה לציין את העובדה הזאת. עם כל זה עדיין משנתו של ניטשה חסרת כל מטרה ומוליכה את הקורא סחור סחור ללא כל תמורה או תועלת (הניהליזם במהותו חוגג), משום שניטשה מת בטרם סיים אותה, ומי שבוחר לקורא את אחד מכתביו בעצם בוחר לקרוא יצירה בלתי גמורה ללא המשך שאף מכילה סתירות פנימיות רבות בתוכה.

אבל בואו נחזור לספר עצמו, הוא אינו לבעלי לב חלש, או אנשים דיכאוניים, או אנשים שקל להשפיע עליהם. כי נישטה הוא אחד הכותבים המשפיעים ביותר. אך אין כל הבטחה לכך שזו השפעה חיובית, וגם אם הקריאה בו מסבה עונג בהתחלה ככל שממשיכים לקרוא בו, ההנאה נעלמת. והחפירה בו רק קוברת אותך עמוק יותר ויותר מבלי יכולת לצאת ממנו. במילים אחרות אי אפשר להגיד על ניטשה שהפילוסופיה שלו עליזה במיוחד ההפך הוא הנכון.

אחד הדברים שאי אפר לקחת מניטשה זה הכתיבה המיוחדת שלו, חוכמה, כושר השפעה, והאישיות המיוחדת והמסקרנת שלו, אך כמו שאמרתי אין בעובדות האלה אפילו קצת שבגללם הייתי ממליץ עליו

לא להסתנוור מהשם הנוצץ
אפשר בקלות לוותר על ה"תענוג"

» ביקורות נוספות של Goerge
» ביקורות נוספות על ניטשה | מסה ומבחר מכתביו - מאה שנה למותו של ניטשה