ביקורת ספרותית על חיילי הרשע - מפקדי מחנות-הריכוז מאת תום שגב
ספר בסדר

---

קראתי ספר זה לפני שנים, ואני זוכר יפה את המסקנה שאליה מגיע שגב.
אינני חולק עליו ויתכן שבתור היסטוריון זאת היא מסקנה נכונה.
אני חולק על הדרך אליה הגיע שגב למסקנות אלה או אחרות וזאת
מהסיבה הפשוטה, שגב איננו לא פסיכולוג ולא סוציולוג במקצועו.
לא ניתן להגיע למסקנות כוללות מכוון ששגב איננו עורך מחקר מדעי
אלה מחקר היסטורי, הכלים לביצוע מחקרים כאלה שונים אלה מאלה
לכן אין כל ערך למסקנות שאליהן הוא מגיע. הסיפור טוב , הערך המדעי
מוטל בספק.
סיפורם של מפקדי המחנות ועוזריהם הוא נושא מרתק מבחינה אנושית
מהסיבה הפשוטה, שאדם נורמאלי בעל נפש נורמאלית לא יכול לעשות או
להשתתף בביצוע מעשים כאלה.
שגב טוען שאנשים אלה עברו דוקטרינציה - מהקל לכבד, זאת אומרת שמפקד
מחנה אושוויץ לא מונה לתפקיד זה מיד- אלא עבר דרך ארוכה שהקשיחה
אותו עד אשר היה ראוי לתפקיד כמו זה.
אינני חולק על קביעה זאת של שגב, אבל לדעתי חסר ניתוח פסיכולוגי
וסוציולוגי לנושאי המשרות הבחירות בשירות האס. אס.
מכוון שיש הבדל גדול בין אלה שרצחו באופן מיקרי שלא היו מסוגלים לשאת
מטען ריגשי כלכך כבד, כמו לדוגמה מסע הרצח שהתבצע ע״י האייצנגרפה-שלא
היו מכוחות האס.אס. אלה שירתו כשוטרים פשוטים, לבין אנשי האס.אס שעברו
אימונים ודוקטרינציה לביצוע תפקידם הרצחני.

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על חיילי הרשע - מפקדי מחנות-הריכוז