ביקורת ספרותית על דרך ארוכה קצרה מאת משה (בוגי) יעלון
ספר מעולה

---

כאשר שמעתי בפעם הראשונה על בוגי, הייתי חיל בגד׳ 50, והוא היה אז
מפ׳ בגדוד. כבר אז אמרו לנו שמי שיגיעלפלוגה שלו מסכן, מכוון שבוגי נוהג אישית
לקרוע לחייליו את התחת בריצות אל הגיהנום.
לאחר שהשתחררתי עקבתי אחרי הקריירה שלו מכוון שכבר אז ניבאו שהוא יגיע רחוק
ואף דיברו עליו בתור רמטכ״ל לעתיד.
לאחר מלחמת לבנון הראשונה הוא קיבל את הפיקוד על גד׳ 890 ואז נתקלתי בו שנית כשהייתי
חובש מסופח לגדוד כשהיינו במצור על ביירות.
לאחר מכן הוא נעלם מהאופק וזה היה נורמאלי כי הוא קיבל את הפיקוד על סיירת מטכ״ל.
הקריירה שלו נסקה מאז והוא אכן היה לרמטכ״ל בין 2002-2005.
תקופה מאוד קשה לצה״ל: מצד אחד, שיא האינתיפאדה השניה , ומצד שני תוכניתו של שרון לפנות את רצועת עזה על כל ישוביה היהודיים.
בוגי לא התקרנף והביע את התנגדותו לתעד זה ובכך עורר את חמתו של שרון, שאף התנקם בו בכך שלקח ממנו את השנה הרביעית של הרמטכ״ליות. בוגי לא התקרנף ובכך הוכיח שהוא בעל עמוד שידרה מוצק, ואיש שעומד על עקרונותיו מבלי לותר.
המסקנה-בוגי הוא אחד הבודדים שבמנהיגות הצבאית שלא מתקרנף בפני הממונים עליו, אדם בעל אישיות מוצקה, אשר אוחז באמונתו ולא מותר כמו רבים אחרים בתקופתנו .
ספר חובה לישראלים הרוצים ללמוד על הקשר שבין הון- שלטון- והתקרנפות של הנהגה פוליטית וצבאית.f

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על דרך ארוכה קצרה