לא באמת צריך להתרשם ממה שכתוב מאחורה. אפשר לראות שאצל הרלן קובן, בכל פעם כשהוא מוציא ספר חדש יש מאחור תגובות נלהבות על כמה הספר מותח, מחד ומעניין אבל בפועל...? בפועל העלילה חוזרת על עצמה תמיד, האירועים והדמויות, ומתי שהוא זה תקליט חוזר ונשנה. אגב, את הרעיון של הסיפור הזה ספציפית תוכלי למצוא בסיפור החסידי "אוצר מתחת לגשר" (לפני שנתיים למדתי אותו בספרות, ופתאום הבחנתי בכך. אחר כך ראיתי שזה גם מצוין באינטרנט.) עכשיו לגבי הספר עצמו, אני דווקא אהבתי אותו, ואני חושב שלמרות שהוא ידוע מראש, העיקר המון פעמים בספרים ובכלל בחיים, זו הדרך, ואת הדרך הוא העביר מבחינתי יפה, קליל מצד אחד ומצד שני כנה ואמתי. והרעיון של ה"אלכימאי" בתור אדם שהגשים את ייעודו, היה מבריק. יכול להיות שהתמקדת מאוד דווקא בגיבור הסיפור, אבל אל תשכחי איך קוראים לספר, ומי באמת מגלם את ההשראה שלו.