קנאת סופרים, או מבקרים אם תרצו, תרבה חכמה. ראיתי כאן באתר את הסקירה של shishu במסגרת פרוייקט אישי שלה - להעלות ביקורות לספרים יפים שלא זכו למספיק התייחסות פה באתר. אז אני מצטרפת לפרוייקט מקביל משל עצמי. את הסקירה הזאת כתבתי לפני כמה וכמה שנים, באתר אחר. הורדתי אותה מהבוידעם, ניערתי קצת את האבק, והרי היא לפניכם.

<mark>זהבה קור</mark> אוהבת לכתוב על ילדים שהם קצת מהכל - קצת טובים וקצת רעים, קצת שובבים וקצת מת

<mark>זהבה קור</mark> ידועה בתור סופרת שנונה במיוחד,אחת כזאת שמשאירה חיוך על השפתיים וטעם של עוד.
אבל אם אתם רוצים באמת להתפקע מצחוק-פשוט תקראו את "עלילות לוט" בדיאלוגים שנונים,ניתוח מצבים "תמימים" ותאורים מקסימים לחלוטין,אין סיכויי כמעט שהספר הזה לא יכבוש אתכם.ולא ממש משנה בני כמה אתם,רוב הסיכויים שיתפסו אותכם צוחקים בקול.
לבעלי חוש הומור קליל.
אני נהנתי מאוד :)

מה עושים דתיים בתשעה באב?
לא, אל תענו "צמים".
לצום זה לא משהו שעושים. לצום זה מה שלא עושים: לא אוכלים ולא שותים.
מה כן עושים בתשעה באב?
ההלכה קובעת שבתשעה באב מתאבלים ואין להסיח את הדעת מן האבלות.
כלומר, "להעביר את הזמן" בעזרת קריאה קלילה או צפיה בסרט - איננה אפשרות מקובלת בתשעה באב.
גם לא ללכת לעבודה כרגיל.
מה נשאר?
לימוד וקריאה בספרים העוסקים ישירות או בעקיפין בחורבן ובכל מה שנתפס כנגזר

בקונסטלציה מסויימת, בסדר דברים שונה, אולי בגלגול אחר, אני חושבת שיכול להיות שהייתי חושבת לכתוב ספר ילדים העוסק בגיוס של אח או אחות לצבא. יש כאן מלא מושגים חדשים, המון המון התרגשות, הרבה היערכות שונה של כל המשפחה, ילד שלא חווה את זה, לא בטוח שיבין. אבל בחיים-בחיים-בחיים, גם לא בגלגול אחר לא הייתי יוצרת אחות של חייל טרי ששולחת פקסים לרמטכ"ל. זה משהו שרק אדם מקורי כמו <mark>זהבה קור</mark> יכול לחשוב עליו.

אז

סיפור שנות ילדותו של אברהם דויד לייטנר, דוּגוֹ, מילדותו בהונגריה בשנת 1930, ובעיקר במשך שנות מלחמת העולם השניה. החיים בצל המלחמה, האנטישמיות בהונגריה, הגטו, הגירוש לאושוויץ, והשנה הקשה במחנה המוות ובסופה בצעדת המוות. סיפור של נער בוגר וצחקן, ששרד מנס לנס, וגם כיום, בגיל 84 עדיין נשאר ילד ברוחו ואופטימי בדבריו ומעשיו.
הספר נכתב על פי עדותו של דוגו, בידי בתו <mark>זהבה קור</mark> לייטנר.

הספר "לבן-גוריון ובחזרה" מתרחש כמה שבועות לפני מלחמת ששת הימים.
ילדה בת 11, שגרה בישוב ספר ישראלי, מסכנת את עצמה לאחר התרסקות מטוס ישראלי ונכנסת להריסותיו שעומדות להתפוצץ. בכפר מחליטים לשלוח אותה לתל-אביב לדודיה, כי עומדת לפרוץ מלחמה ותל-אביב יותר בטוחה מישוב הספר בו הילדה גרה. בית הדודים עומד ליד בית בן-גוריון, וכך נוצר מפגש משעשע בין פולה בן-גוריון לילדה.
אהבתי מאוד את ההומור של הספר.
לדעתי