עד היום ראיתי הרבה סרטים וקראתי קצת ספרים על מלחמת העולם השניה והשואה. חלקם הציג את המלחמה מצד היהודים שהיו בגטאות ובמחנות ההשמדה, חלקם הציג את המלחמה מצד הצבא הרוסי או האמריקאי, חלקם אפליו הציגו את המלחמה מצד הגרמנים עצמם. הספר הזה מוצג דווקא על ידי יהודי שעבר את כל המלחמה בעודו חי עם משפחתו בפרנקפורט ומסתיר את זהותו.
עבורי זוהי זווית ראיה מיוחדת על אירועים של אותם השנים מאחר ולא ראיתי הרבה סרטים או ספרים שסופרו על ידי יהודים שזהותם לא התגלתה.
ולנטין זנגר מספר בסיפורים קצרים על הודות ההורים שלו שהיגרו מרוסיה בניסיון לברוח ממשטר הקומוניסטי, על האחים שלו, על עצמו, על דיירי הבית שלו ועל האנשים מהרחוב שלו. כל סיפור בתורו מעניין ומרגש, לפעמים מצחיק אבל לרוב מעציב. מהתיורים הצבעוניים של הדמויות ניתן בבירור לדמיין את גרמניה של שנות השלושים.
בין סיפור לסיפור עוסק זנגר בשאלה למה יהודים בזמן המלחמה התנהגו בצייתנות והרכינו ראש,למה כמעט ולא ניסו להתקומם כנגד המשטר הנאצי.
בקיצור ספר מאוד מעניין ומומלץ לכל מי שמתעניין בתקופה.

















