<mark>ולנטין זנגר</mark> (1918-1997) היה בן 15 כשהנאצים עלו לשלטון, זהו סיפור השרדות של משפחה יהודית שעברה את השואה במרכז פרנקפורט מבלי שנתפסה. משפחת זנגר הצליחה לשנות את תעודות הזהות והדרכונים שלה והפכה ממשפחה יהודית למשפחה גרמנית נוצרית שבאה מאזור שלזיה וחיה בפרנקפורט. תחת מסווה שיקרי זה הצליחה המשפחה לשרוד את איימי השלטון הנאצי, בזהירות רבה ועם הרבה מזל. זהו סיפורו האישי והמאוד אינטימי לעיתים של <mark>ולנטין זנגר</mark>

עד היום ראיתי הרבה סרטים וקראתי קצת ספרים על מלחמת העולם השניה והשואה. חלקם הציג את המלחמה מצד היהודים שהיו בגטאות ובמחנות ההשמדה, חלקם הציג את המלחמה מצד הצבא הרוסי או האמריקאי, חלקם אפליו הציגו את המלחמה מצד הגרמנים עצמם. הספר הזה מוצג דווקא על ידי יהודי שעבר את כל המלחמה בעודו חי עם משפחתו בפרנקפורט ומסתיר את זהותו.
עבורי זוהי זווית ראיה מיוחדת על אירועים של אותם השנים מאחר ולא ראיתי הרבה סרט

כשאני קורא יומנים או תיאורים אמיתיים של חיים, אני קצת נבוך. זו נראית לי פלישה לפרטיות. מצד שני - האיש או האישה פירסמו את הזכרונות האישיים שלהם בפומבי...
והספר הזה הוא כזה. מצד אחד - אישי מאד, חוויתי מאד, מרוכז בעצמו. מצד שני - מאיר באור מיוחד מאד את חיי היום-יום של יהודי שניצל (לא ברור איך) וחי בתוך-תוכה של גרמניה הנאצית הנלחמת על חייה.
שווה לקרוא רק בשביל החוויה של הניסיון להבין איך חיים במציאו