ביקורת ספרותית על איך לחיות מאת איל מגד
ספר בסדר

---

קריאת ספר זה הייתה כמו קריאת ספר שירה, ולדבר היו יתרונות וחסרונות.
החסרון הגדול ביותר של הספר, הוא השפה הגבוהה. אינני חובבת של שפה רזה ועלובה, לכן שמחתי לגלות מילים יפות בכריכה האחורית ובעמוד הראשון, אבל ככל שהמשכתי לקרוא את הספר, לפחות בשני החלקים הראשונים שלו, הבנתי שייתכן כי המילים היפות באו על חשבון התוכן. התחלתי לתהות איפה העלילה, מה המשמעות של כל זה, ואפילו חשבתי להפסיק את הקריאה באמצע.
אולם אז הגעתי אל היתרון שבחלק השלישי, הנפתח בפרק 46 בערך וממשיך עד הפרק האחרון (109). חלק זה נכתב בשפה נפלאה ונעשה מובן יותר ומהנה יותר לקריאה. התיאורים מעניינים, הנופים מקבלים צורה (נופי הלב ונופי העולם), והקורא מקבל פיצוי נהדר על עגמת הנפש שהביאו שני החלקים הראשונים. כמו כן, יש כמה משפטים שראויים לציטוט.
הפרקים הקצרים (באורך של עמוד או שניים), ההרהורים הרבים מספור והמעבר מנושא לנושא, הזכירו לי את "הקרח והטיטניק" המעניין של יאן קפלינסקי.

במשפט אחד: ספר טוב לאוהבי המחשבות והמילים, אבל למרות האמת והדימויים הנפלאים, לא התרגשתי.

» ביקורות נוספות של BookSeller11
» ביקורות נוספות על איך לחיות