ביקורת ספרותית על גלעד מאת מרילין רובינסון
ספר מעולה

---

לפני שנים קראתי את הספר "גלעד" אבל לא מזמן סיימתי לקרא את "בית" ורציתי לחזור שוב ולהזכר ב"גלעד". אני חושדת בעצמי שאז לא סיימתי את הקריאה בספר משום שהרבה לא זכרתי, אבל אחרי הפעם הזו אני בטוחה שכבר לא אשכח בכלל. שני הספרים האלה הם כמו שני צדדים של אותו סיפור, פעם מנקודת ראות אחת ופעם מאחרת. עצם הרעיון הזה לכתיבה כזו מצא-חן בעיני כי ספר אחד מעצים את השני. ג'ק איימס
הוא הדמות ששברה את ליבי הוא קרוי על שמו של ג'ון איימס כומר בעיירה "גלעד" באיווה כמחווה הזדהות עם עריריותו ע"י הכומר בוטון אביו של ג'ק.
בעיירה שכוחת אל זו כיהנו שני ענקי רוח, בוטון ואיימס ובין שניהם, הכבשה השחורה, ג'ק. מעשיו לא התישרו עם ערכיהם הוא היה נשמה מסוכסכת שלא מצאה את מקומה בגלעד ואתגרה כל הזמן את מצפונם וליבם של שני הכמרים האלה. בעוד אביו אוהב אותו אהבה מתיסרת ולא מבינה, הכומר איימס לומד לאהוב ולהעריך את ג'ק אחרי שנים רבות של כעס וסלידה ממנו. דרך המאבקים הרגשיים, ערכיים המתחוללים בנפשותיהם של שני הכמרים הזקנים נחשפתי למסע רוחני עמוק רווח נקי שמעטים הספרים שמצליחים כך לעורר חוויה כזו. שני הספרים האלה הם יצירת מופת לדעתי ולמי שרוצה להתנסות אני ממליצה להתחיל ב"בית".

» ביקורות נוספות של pen
» ביקורות נוספות על גלעד