ספרים על אירועים היסטוריים בדר"כ מתמקדים במקום מסוים ,תקופה מסוימת (אוגוסט 1914 של ברברה טוכמן) או קרב מסוים (סטלינגרד של ביוור).הם מפציצים את הקורא בשפע של נתונים - מספרים ,מפות, שמות. הקורא מאבד את עצמו לאחר קריאת מספר עמודים.
מרוב פרטים קטנים ובדר"כ שוליים קשה להבחין בתמונה הגדולה.
עופר ריחני חשב לעשות זאת אחרת. הוא כתב ספר על מלחמת העולם השנייה. ספרו הוא מעין יומן שעוקב אחר מהלך חמש שנות המלחמה, ומציין בכל תאריך מה קרה. הקורא עוקב במקביל אחרי רומל באפריקה, כוחות הברית באירופה והיפנים באוקיינוס השקט. יש שורה במקרה שקרא אירוע "גדול" ליהודים (פתיחת מחנות העבודה,מרד גיטו וורשה וכו').
במסגרת כזו כמובן לא ניתן לפרט על כל קרב ואכן רוב הימים בספר הם תיאור קצר וממצה על מי נגד מי ואיך זה נגמר.
קרבות גדולים כדוגמת הפלישה לנורמנדי מתוארת במספר עמודים ופה עקב אכילס של הספר. אין ביכולת המספר להביא את הקורא לרמת הבנה של מה שקרה. הוא מציין איזורי לחימה, שבמקרה הטוב יש מפה שלהם בעמוד סמוך - שגם ממנה קשה להבין איך התנהל הקרב, ברוב המקרים אין גם מפה והקורא נזרק לחופי צרפת (במקרה של נורמנדי) בלי להבין איפה בדיוק נחתו האמריקאים, הצרפתים והבריטים ואיפה היו הגרמנים בכל הבלאגן הזה.
בסה"כ ספר טוב לקבלת התמונה הכוללת אבל חלש מאוד בפרטים הקטנים.
http://peopleofthebook.co.il/article.php?id=574













