למעט העובדה ששם הספר "אני שר להעביר את הזמן" לקוח מאחד השירים שבו אני לא ממש "קונה" את התירוץ הזה, כי היו לו, ליוסי וסליחה שאני מתוך תחושה של קירבה אליו (ובהמשך תבינו למה) מזכיר אך ורק את שמו הפרטי, סיבות טובות יותר שהביאו אותו לשיר, גם אם ההתחלה כשחקן ואולי גם כזמר לא היתה קלה כלכך. אם אנסה להגדיר את התרומה שלו לא אוכל להגדיר זאת טוב יותר מ"שגריר של רצון טוב", כפי שנדמה לי שאף הוא עצמו ביטא פעם את הרגשת השליחות הזאת שהיתה לו.
הספר הזה אינו כולל את השירים המתורגמים של ג'ורג' בראסנס וז'אק ברל איתם הוא הגיע לפסגות הגבוהות, שכמו ניתנו לו בזכות רוחם הטובה של האמנים שהוא שר משיריהם (וראוי להזכיר מתוכם גם את ליאו פרה) למרות שהם גם אם שמעו אותו שר לא ידעו מילה בעברית. לדעתי בכדי להגיש לקוראים את כל גדולתו וכפי שאפשר להבין מדבריי הוא היה אמן בחסד עליון מן הראוי להוציא את הספר הזה במהדורה חדשה ורחבה יותר שתכלול לא רק שירים מקריירת הסולו שלו, כי אם גם מאותם תרגומים, תמליל של כמה מהמערכונים שלו ושל "הגשש החיוור" שהיה שותף בכיר בכתיבתם וכמו כן מעבר לציטוטים הנבחרים שכבר קיימים בו, מדברי החוכמה שהיו לו ולעולם לא אשכח כמה שהייתי צמא תמיד לשמוע ממוצא פיו.
הכישרון שהתברך בו לא היתה רק אחת המתנות הכי טובות שהמוסיקה הישראלית היתה יכולה לחלום אי-פעם לזכות לה, אם כי גם מתנה של כל אותם אלו שהקשיבו לו וזכו להתוודע אליו עוד בחייו. כמה שמחתי שהוא זכה לקבל את "פרס ישראל". כפי שאמרתי לו בפגישה אישית שלי איתו מאחורי הקלעים של הצגת התיאטרון של חנוך לוין - "מלאכת החיים". היתה לי זכות גדולה להכיר אותו באופן אישי בשנותיו האחרונות, וביקשתי שיחתום לי על הספר הזה שהיום מרגש אותי לפתוח אותו מכמה מובנים.
















