אסופת סיפורים נהדרת מאת אייזק אסימוב, העוסקת, רובה ככולה, ברובוטים הפוזיטרוניים שלו.
קראתי גם את התרגום הישן וגם את התרגום החדש של הספר. קראתי אותו פעמים רבות, כנער, כמבוגר. אני חושב שזה אחד הספרים שהכי נהניתי מהם בנעוריי.

אסימוב לא כותב 'יפה'. הוא כותב יבש, מניח רעיונות על דף והופך אותם לכלים עלילתיים. אבל הוא נהדר. הסיפורים מאוד שונים אחד מהשנים, כולם מכילים 'טוויסט' כלשהו שקשור בחוקי הרובוטיקה שהמציא. הקורא הוא סוג של בלש שממתין למספיק פרטים כדי להבין מה קרה הפעם, מה השתבש ואיך זו כמעט לעולם לא אשמת הרובוטים.


אין שום קשר בין הספר לסרט, אגב. בכלל.

כשאסימוב החל לברוא את עולם הרובוטים שלו (הסיפורים התפרסמו מ 1940 והספר יצא לאור ב 1950) האמריקאים היו במרוץ להשיג את מה שאנחנו מכנים היום "איכות חיים". הם השיגו מכונות חוסכות עמל כפיים, שעזרו לעקרות הבית לטפל במשק הבית ולגדל ילדים. החלום היה - משרתים לכל (פועל). אבל היה גם פחד עמוק ממכונות וסכנתן לאנושות. מה שעוד היה אז: פחד עמוק מזרים וחשש גדול מ"קומוניזם" - החשש שהוליד את חוקי מקארתי הידועים לשמצה.

חוקי הרובוטיקה כפי שנוסחו ע"י אסימוב:
1. לא יפגע רובוט באדם ולא יאפשר ע"י מחדל מצידו שייגרם נזק לאדם.
2. ימלא רובוט כל הוראה שתינתן לו ע"י בני אדם, פרט למקרים בהם הוראה כזאת תעמוד בסתירה לחוק הראשון.
3. חייב הרובוט לשמור על קיומו, כל עוד שמירה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

בספר הזה סוזן קאלווין, שהיא פסיכולוגית הרובוטים והמומחית להם, בוחנת כל חריגה של רובוטים מהתכנון הקפדני בו תוכננו. יש בו 9 סיפורים מעניינים, כשכל אחד מהם בוחן התנהגות אנושית אחרת באמצעות רובוטים. ההתנהגויות כמו קינאה, תחרות, אהבה מניפולציה. הסיפורים הם לכאורה סיפורי רובוטים, אך למעשה הם סיפורים על בני אדם. אסימוב גורם לנו להזדהות עם הרובוטים, ואף להרגיש את מה שהם "מרגישים" וזו גדולה של מספר.

מה שמעניין בספר הזה הוא העולם בו הוא נכתב - העולם של שנות הארבעים של המאה הקודמת: תפקידים מגדריים (הנשים פה תמיד שתלטניות וחסרות הגיון. והאשה האחת בעלת ההיגיון - היא רווקה זקנה, שרובוטים הם האובססיה שלה ושאיפתה הסמוייה היא אהוב ותינוק...) הגברים בעלי מקצוע, נכנעים לשתלטנות הנשים. והעולם הוא עבודה קשה: כרייה, בנייה, הרכבה.

הספר שבידי ישן תורגם ע"י יאיר שמעוני. הבנתי שיש הוצאה מאוחרת ותרגום עדכני, שווה לבדוק. אני אוהבת אותו מאד וממליצה על קריאתו לכל מי שאוהב סיפורים מעניינים עם פואנטה, ומתלהב מחזון. חובבי המדע הבדיוני מקבלים פטור - הם קראו אותו כבר עשרות פעמים...

*

מה אפשר להגיד . אסימוב טהור. נקי וצלול סיפורים מרתקים מלאי שאלות בסוגיות קיומיות, אתיקה ומוסר.
בתור אחד שאינו חסיד של סיפורים קצרים. הספר מבריק. הסיפורים נכונים היום כפי שהיו בעבר , השאלות הן אותן שאלות ב 2017 כמו ב - 76
אז עם אתם רואים בעצמכם חובבי מד"ב , עתידנות. ויש בכם רצון להבין את המקור של חוקי הרובוטיקה. והיכרות עם הדמויות שמלוות את אסימוב בהמשך ספריו, הספר פשוט חובה
כל סיפור לוקח אותך למציאות חדשה כאשר חוט שני דק מקשר את כולם.
אסימוב מצליח לשלב את הידע המקצועי שלו במחשבים ופיזיקה בסיטואציות אנושיות קורעות מצחוק, או מזילות דמעה ובסופו של כל סיפור ישנה הפסקה יזומה נדרשת לשם חשיבה מעמיקה על הסוגיה שהועלתה בסיפור, לא מבטיח תוצאות אך הדיון העצמי פשוט נדרש כדי למצות כל פירור של הנאה מכל סיפור עד סופו.

רובוטים.

בימינו אנו רובטים אינם תופעה נפוצה במיוחד,תחום הרובוטים מצוי בחיתוליו,אף על פי כן ישנם ניצנים ברורים לתופעה שבמידה ותמשיך בקו שבה היא מתנהלת הדבר בהחלט ישנה את אופן הסתכלותנו על המציאות, תברא מציאות חדשה שתדחוק את המציאות הישנה הצידה .

בספרו של אסימוב,מאסטר המדע הבדיוני,עולם זה חי ובועט מתמיד, הרובוטים קורמים עור וגידים ומצוים בכל פינה חשוכה ,האנושות איננה יכולה בלעדיהם ,הם חלק ממנה או שמא נכון לומר כי האנושות היא חלק בלתי נפרד מהרובוטים .
הספר למעשה מציג עיתונאי צעיר המגיע לראיין את הרובו-פסיכולוגית אשר עובדת באגודה בעלת שם עולמי - יו אס רובוטים ולאנשים מכאניים, תוכנו של הספר הוא זיכרונות קצרים אשר דולה קאלווין ממוחה אודות הכלי הנפוץ ביותר- רובוטים.
ישנו קו מנחה המצוי לאורכו של הספר והוא שלושת חוקי הרובוטים שעל פיהם כל רובוט מתנהל :


1.לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע.
2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.


הספר נהדר,רשום בשפה קולחת ומרתקת ,הסיפורים שזורים ביד אומן וניכר כי הייתה מלאכת מחשבת מרובה מאחורי כל סיפור וסיפור .

במהלך קריאתו למרות ההנאה המרובה שחשתי מין הקריאה בספר ,התלוותה יריאה מסוימת לצד הסקרנות מעולמו של אסימוב - העולם שברא אכן מסחרר הוא אך בימינו אנו אינני חושבת כי הדבר הינו בגדר מדע בדיוני מוחלט , מה יקרה אם אכן יתקיים עולם שכזה שבו הרובוטים שולטים ומנהלים את עולמינו ?הרי כבר במציאות בה אנו חיים ישנן מכונות העושות דברים עבורינו בין אם זה המחשב או המחשבון ללא צורך כמעט בשכלו של האדם שיתאמץ וישיג את רצוניו בעמל כפו ?
מה יתרחש עוד עשרים ,שלושים,ארבעים שנה ? ניכר כי מדעו הבדיוני של אסימוב פועם בקירבנו יותר מאי פעם.

אחד הטובים של אסימוב לטעמי.
תשעה סיפורים שמספרת הרובו-פסיכולוגית סוזן קאלווין לעיתונאי צעיר טרם מותה.
אחד מהם-'שקרן'-נוגע לה באופן אישי מאד.
הסיפורים נשענים על שלושת חוקי הרובוטיקה המכתיבים את התנהגות הרובוטים-
-רובוט לא יגרום או יאפשר גרימת נזק לאדם.
-רובוט יציית לאדם אלא אם הוא מפר את החוק הראשון .
-ישמור רובוט על קיומו כל עוד אין זה סותר את שני החוקים הראשונים.
שתי הדמויות האנושיות של האסטרונאוטים גרגורי פאוול ומייק סאליבן מוסיפות נופך והומור.
אחד הסיפורים האהובים עלי הוא על הרובוט 'רובי' המשמש כאומנת לילדה בת 9.
אחד נוסף-שני האסטרונאטים נלכדים על כוכב חמה ונקלעים לסכנת חיים ממשית דווקא בשל חוקי הרובוטיקה.
לאוהבי הז'אנר-מומלץ.
משעשע, עשיר בידע ושזור הומור.

זהו ספר של סיפורי מדע בידיוני קצרים. מחבר הספר הוא אייזק אסימוב, שנחשב לסופר המדע בדיוני הכי מפורסם והכי פורה בהיסטוריה. אסימוב, ד"ר לביוכימיה בהשכלתו, היה מקור בלתי נדלה לסיפורי מדע בדיוני מקוריים ואיכותיים, בהם הוא שומר על הפן האנושי של דמויותיו ובנוסף מעניק לסיפוריו הבדיוניים גם נופך הומוריסטי. כל זה בנוסף כמובן לשלושת חוקי הרובוטיקה המפורסמים שהוא עצמו המציא ושחובה על כל רובוט לקיימם בכל תנאי.