ביקורת ספרותית על ספר ילדות מאת מיכל בן-נפתלי
ספר מעולה

---

בפתיחת המסה 'אשת לוט' מצטטת הסופרת מיכל בן נפתלי את המשורר רילקה :

"רוב התרחשויות מתחוללות בתחום ששום מילה לא נכנסה אליו מעולם" (מכתבים אל משורר צעיר).

אין ביטוי נכון ומדויק יותר לתאר את הנובלה 'ספר,ילדות' של מיכל בן נפתלי שאותה מסה 'אשת לוט' מופיעה בפתיחה שלו.

מיכל מצליחה להכניס אל תוך אירוע תנכ"י מהפכת סדום ועמורה ובריחת משפחת לוט מסדום את הצלילים והצללים , את ההתרחשויות ששום מילה לא נכנסה אליה מעולם.

"אני רוצה לעצור את התנועה שלך אבל אינני בטוחה. אינני בטוחה אם אני מואצת או בהילוך איטי.

אינני יודעת לפתע מאיזה צד אני מתבוננת בך, מצד החיים או מצד המתים, כשם אינני יכולה לזכור באיזה צד אני ישנה, בצד של אימא או בצד של אבא."

ההתרחשות מבלבלת אותי, אינני יודע מאיזה צד אני קורא את הסופרת מהצד שלי או מהצד שלה , מהצד של אימי או מהצד של אימה .

הספר איננו רק מדרש בראשיתי מודרני, איננו רק פרשנות מן הרוח למרות העקבות הדתיים שאני מוצא בכתיבה של מיכל.

אני פוגש את האימא , את דמותה הניצבת מולנו כל החיים , דמות מטילה צל גדול על חיינו, דמות שגם בלכתה סוגרת את מימד המרחב.

העוצמה של האימא, השיתוק שהיא גורמת , ההשתתקות והשתוקקות הוא מהמימד הגופני כפי שמתארת מיכל את היחס שלה אל קווי גופה של אימה :

"שנאת את הלכלוך שלה, את גופה הגדול, הלא מרוסן, הנשפך מכל העברים, שניתן ללוש אותו או לכווצו במאמץ לתוך ביריות הדוקות, מאבק התמיד על מיצוקם של מפלים שומניים שכמו ציוו עליך לתחם ולתפוס מקום ממושמע בחלל"

הצל של האם הגדולה , שרק ביריות הדוקות מחזיקות אותו שלא יבלע את העולם כולו, את הבת המוצלת.

לא רק הגבול והקווים גופנים אלא גם הרגשות הופכים להיות מוחשיים , במיוחד הכעס "אינני יודעת את מקור הכעס, רק את החומר שממנו הוא עשוי. הכעס שלי, כמו הכעס שלך, עשוי ממינרל" .

הזמנתי את מיכל בן נפתלי לשוחח בליל הושענה רבה , לילה של לימוד מעמיק בנושא צלם אלוקים ומשמעות הצל בחיינו, לבדוק את מושג 'צלם אלוקים' ואת הצללים בחיינו כיצד הם הופכים ללבוש ולאור.

וזאת בעקבות מקורו של אותו לימוד ותיקון קבלי, טקס עתיק הקרוי 'הצל' 'הצללים' זהו מנהג קדום אותו היו מקיימים בליל הושענה רבה בעבר.

היו יוצאים אחר חצות הלילה אל מקום כלשהו המואר על ידי אור הירח בלבד ושם המבצע מסיר את כל מלבושיו ומביט בצל שמטיל גופו הערום באור הירח.

מראה הצל בעת ביצוע הטקס מהווה מעין אינדיקציה לגורלו של האדם באותה השנה ולכן מי שנוהג לבצע את הטקס , מקפיד להביט בצילו של כל איבר , כדי לראות שלא צפויה לו פגיעה.

תיקון ליל "הושענא רבה", משלים את מנהג הצל, כי התיקון בא כדי לפתור בעיות שמתגלות בצל בעת הטקס.

מיכל בן נפתלי , שוחחה עם המשתתפים על משמעותו של אותו צל גדול שהאימא מטילה על חיינו , את אותו צל שלא ניתן לבטא , ששום מילה לא יכולה להיכנס אליו .

"על העיוורון ועל אי היכולת להביט התבוננות דרך הדמויות אשת לוט ורות המואביה" מפגש עם ד"ר מיכל בן נפתלי :

סופרת, מתרגמת ועורכת סדרת "הצרפתים" בהוצאת הקיבוץ המאוחד בבית כנסת 'יקר' בתל אביב.

» ביקורות נוספות של סימניה
» ביקורות נוספות על ספר ילדות