הספר הוא עוד אחד מיני הספרים הרבים שמנסים להנגיש לקהל הקוראים הרחב את עיקרי הרעיונות הקשים והסבוכים של הפיסיקה המודרנית. לדעתי זה אחד מהמוצלחים שבהם! נראה שסוד ידידיותו של הספר נעוץ בעובדה שרורליך לא רק מתאר את התיאוריות הפיסיקליות אלא עושה בהם שימוש לצורך שכנוע אידאולוגי. רורליך הוא מה שנקרא בשיח של ענף הפילוסופיה של המדע "ריאליסט מדעי" - כלומר מי שמאמין שהתאוריות המדעיות מתארות את המציאות באופן הקרוב להוויתה. תוך כדי הסבריו את הרעיונות המרכזיים של הפיסיקה המודרנית הוא תוקף את מכלול ההשקפות האינסטרומנטליסטיות, כלומר אלו שלדידן התאוריות המדעיות אינן אלא כלים מעשיים להבנת המציאות ותו לא. בלהט הטיעונים שרובם ניחנים בכושר שכנוע עמוק, מצליח רורליך לשפוך אור על כמה מהתיאוריות היותר מוזרות של הפיסיקה החדשה כמו תורת היחסות ומכניקת הקוואנטים ולהנגיש אותן באופן ידידותי גם לקורא שלא עסק מימיו בפיסיקה.

















